אם בא לכם לשמוע משהו חדש, מרענן, כזה שהוא גם מלודי ולירי אבל גם בועט ונושך – תקשיבו למה שיש ל Uri Caine להגיד. כי לבנאדם בהחלט יש מה להגיד.
Uri Caine (כן, הוא יהודי וסיפר לא אחת שבבית הוריו נהגו לדבר איתם רק עברית) הוא סוג של אלכימאי מוסיקלי. יש לו את היכולת לחבר בין תקופות, בין סגנונות, בין תרבויות, וליצור מהכל מוסיקה יפהפיה, קומוניקטיבית ומאתגרת. מלבד העובדה ש Caine הוא פסנתרן מצויין, הוא מוסיקאי מגוון שמוסיקה קלאסית, מוסיקה יהודית, מוסיקת עולם וג'אז הם חלק בלתי נפרד מעולמו המוסיקלי, והוא מצליח לשלב ביניהם וליצור משהו גדול וחדש בבחינת "השלם העולה על סכום חלקיו". וזו לא קלישאה.
ל Uri Caine יש כ- 20 אלבומים ובכל אחד מהם הוא משהו קצת אחר. ישנם אלבומים שנוטים יותר לכיוון הג'אז הקלאסי (כמו זה שאני כותב עליו עכשיו), אבל את רוב האלבומים שלו פשוט קשה לקטלג, כי הם מכילים יותר מאלמנט מרכזי אחד. ישנם כאלה שמכילים מוסיקה קלאסית / ניאו קלאסית (כמו הפרוייקטים המצויינים שעשה למאהלר ולמוצארט) ישנם כאלה שמכילים מוסיקת עולם, מוסיקה יהודית, ומוסיקה מודרנית (כולל סינטיסייזרים, ו DJ's) וישנם כאלה שפשוט מכילים הכל, ביחד. הגיוון, העניין והמסע המוסיקלי הוא שם המשחק כאן, והמסע של Caine מתחיל במוסיקה הקלאסית שהיא חלק בלתי נפרד מאישיותו המוסיקלית ונגמר – טוב, הוא בעצם אף פעם לא נגמר.
גם כש Caine מנגן סטנדרטים או טייק אוף על סטנדרטים (למשל: This is the thing called love, Mr. B.C.) – הוא לוקח אותם למקום אחר. בנגינה שלו אפשר לשמוע את Bach וגם את McCoy Tyner ביחד. את "הנקיון" הקלאסי ואת "הלכלוך" של הרחוב.
באחד הראיונות שנתן סיפר Caine שהפסנתרנים שהשפיעו עליו בצעירותו היו Herbie Hancock, McCoy Tyner, Chick Corea Keith Jarrett, אבל איזו דרך ארוכה הוא עשה מאז ועד למקום בו הוא נמצא כיום...
אז מה יש לנו כאן ?
אלבום מאד אנרגטי באוריינטציה ג'אזית שהוקלט ב JMT (Jazz Music Today)) של Stephan Winter (מי שהקים את הלייבל Winter and Winter בו מקליט Caine כיום) בשנת 1992 שכולל 9 קטעים. חלקם בטריו (עם Kenny Davis בבס ו Ralph Peterson המדהים (!!) בתופים). בחלק מהקטעים מצטרף Don Byron בקלרינט (שיתוף הפעולה הפורה איתו נמשך עד היום, ולפני כשנה נתנו Caine ו Byron הופעת "דואו" ב"משכן") ולחלק נוסף מצטרפים Gary Thomas בטנור ו Graham Haynes בקורנט.
זה עדיין לא החומר "הכבד" (והמאוחר יותר) של Uri Caine אבל אם צריך להתחיל ממשהו, זו בהחלט נקודת פתיחה מצויינת.
Uri Cane בקונצרט לרגל 251 שנה להולדת מוצארט (שימו לב ללאפ-טופ על הפסנתר):
ראיון מקיף ומצויין שעשה Vic Schermer עם Uri Caine כאן:
ttp://www.allaboutjazz.com/iviews/ucaine_1.htm
לאתר של Uri Caine (ניתן לשמוע קטעים שלמים מהאלבומים שלו):
http://www.uricaine.com
(JMT, 1992)
Uri Cane, Kenny Davis, Ralph Peterson, Don Byron, Gary Thomas, Graham Haynes.
תגובה 1:
יאיר.
האתר מצוין! נחוץ וחיוני.
בקשר לאורי קיין.
לדעתי פרויקט מוצרט אינו עומד בסטנדרט שהציב קיין כשעשה את פרוייקט מהאלר. בסך הכל זה מופע בינוני ביותר.
מהאלר זה כבר משהו אחר. I Went Out This Morning Over the Countryside
ראה את הנענוע שלי "הכנת סלטמשובח" ב"נענע" .
הוסף רשומת תגובה