דפים

יום חמישי, 31 בינואר 2008

Tel Aviv 19th Jazz Festival

פסטיבל הג'אז של תל אביב מתקרב והתוכנית נראית מבטיחה.

מה 20 עד ה 22 בפברואר בסינמטק תל-אביב יופיעו אומנים מקומיים (מצויינים !) לצד אורחים מחו"ל (גם מצויינים).

בין המופיעים: Odean Pope שישחזר את ה Saxophone Choir שלו עם נגנים ישראלים, Kahil El'Zabar נגן כלי ההקשה הפנטסטי, הסקסופוניסט David "Fat Head" Newman ועוד.

בצד הישראלי: יותם זילברשטיין ברביעייה, הטרומבוניה של יאיר סלוצקי, אבי אדריאן בטריו שאני כבר מת לשמוע, אלברט בגר ואפילו מרינה מקסימיליאן-בלומין (עם תזמורת הטיילת של תל-אביב) ושלומי שבן.

אה, כמעט שכחתי יש גם הופעת חינם של תזמורת "מארש דונדרמה" המעיפה...

אני אהיה שם...

לאתר

יום שבת, 26 בינואר 2008

mnozil and Wycliffe Gordon

כשחבורה עליזה של מוסיקאים אוסטרים פוגשת את הטרומבוניסט האדיר Wycliffe Gordon לג'אם בלתי מתוכנן אנו זוכים לראות what jazz is all about...

כישרון, חוש הומור, אינטליגנציה, מסורת, עבודת צוות לצד הפגנת יכולת אישית ובעיקר המון המון שמחת חיים.



יום רביעי, 9 בינואר 2008

Rea Bar-Ness Live at the Camelot

איזה לילה מדהים. פשוט אין מילים אחרות לתאר את החוויה המוסיקלית שעברה עלי אתמול בלילה במועדון "הקמלוט". אבל בואו נתחיל מההתחלה...

רע בר-נס, מתופף ומוסיקאי ענק נתן אתמול בלילה תצוגת תכלית מרשימה ומקיפה הן ליכולותיו כמתופף והן ליכולותיו כמלחין ומעבד.

מלבד רע בר-נס ניגנו עומרי מור (המדהים !) בפסנתר, גלעד אברו בבאס, איתמר דוארי בכלי הקשה, עמוס הופמן בגיטרה והאורח המיוחד של הערב, החצוצרן הספרדי הצעיר: Raynald Colom. לקטע אחד הצטרף לחמישייה המופלאה הזו בטנור גם אסף יוריה, שלאט לאט מבשיל ומתבגר כנגן, ומפעם לפעם יותר מעניין להאזין לו.


אז מה היה לנו שם ?

תשכחו את מה שאתם יודעים על מתופפים כשאתם באים לשמוע את רע בר-נס. הוא בכלל התחיל כנגן טימפאני בפילהרמונית הצעירה ואח"כ ניגן עם הפילהרמונית הישראלית ובסימפונית ירושלים, אבל מזה 7 שנים שהוא מנגן תופים כמו שרק הוא יכול. מפתיע, מרענן, משעשע, חושני, סוחף... לא תשמעו אותו נותן "סתם" סווינג במהלך כל הערב וגם לא תשמעו אותו מנגן לפי איזושהי מתודה מוכרת. הנגינה שלו פיזית, "גדולה", ונוכחת ובעיקר מאד ייחודית. הוא חי את ההתרחשות על הבמה, מעצים אותה, מאיר אותה ואף יוצר אותה בעצמו. פשוט נגן ענק ! וזה עוד לפני שדיברנו על ההלחנה שלו שמצליחה להיות גם רבגונית וגם מאד מקומית.

וכל הג'אז הזה ממוסיקאי שעד לפני עשר שנים כלל לא ידע מיהם Miles ו Coltrane. אלא שאז פגש בר-נס, ששהה אותה עת בברלין, את עומר אביטל כשהלה הגיע לבקר חבר משותף שלהם והמפגש והנגינה המשותפת גרמו לו להתחיל לפקפק ביעודו כמוסיקאי קלאסי. כשלוש שנים לאחר מכן החליט בר-נס לעבור לנגן במערכת תופים. הוא מעולם לא לקח שיעורים אלא למד תוך כדי נגינה עם חבריו החדשים: עומר אביטל ואבישי כהן (הבאסיסט). כשהתעקשתי לדעת מי בכל זאת השפיע על נגינתו בתופים עלה שמו של Tony Williams.

אבל בר-נס, כאמור, לא לבד בסיפור הזה. עומרי מור, הפסנתרן המחונן, הוכיח אתמול שליכולת הטכנית שלו ולמוסיקליות שלו אין מתחרים. ישבתי חצי מטר מהפסנתר שלו וראיתי איך הוא מלטף את המקלדת, ממלא צבע, מגיב לכל פרובוקציה של הנגנים האחרים ויוצא לסולואים שמערבים בטבעיות ג'אז וקלאסי שאתה פשוט לא רוצה שייגמרו (אני שכחתי לנשום כשהוא ניגן את ההקדמה שלו לקטע "כינרת"). אמנם יצא לי לשמוע אותו מספר פעמים במהלך השנים האחרונות, והנגינה שלו מתעדנת עם הזמן, אבל שום דבר לא הכין אותי לחוויה המרכזית שקיבלתי ממנו אתמול מעבר למוסיקליות המענגת – הצליל שלו היה פשוט מופלא. אה, כמעט שכחתי: כל זה כשיד ימין שלו נתונה בתחבושת...

על איתמר דוארי כבר כתבתי כאן כשניגן עם עומר אביטל בטריו, ובכלל נראה שאיתמר דוארי תפס את מקומו בסגל הבכיר של נבחרת הג'אז הישראלי, ובצדק. גם אתמול הוא תרם את חלקו ברגישות, העצים את התחושה האתנית בקטעים הנכונים ויצר דיאלוג ריתמי מרתק עם רע בר-נס.

גלעד אברו, שכבר מזמן הפך לסיידמן של המדינה (אין כמעט הפקה שבה הוא לא מנגן) עשה כרגיל עבודה מצויינת.

עמוס הופמן, שזכה אצלנו במשפחה לכינוי "הנותן ידו בעוד" נתן גם נתן את ידו בעוד (עמוס, אם אתה קורא את זה - אני מת לשמוע אותך פעם מנגן בעוד אמיתי ולא בעוד החשמלי) כמו גם בגיטרה ולמרות חזותו החיצונית המרושלת והמטעה, המוסיקה שלו היתה כל כך יפה ואלגנטית. הוא מגוון מאד ומיטיב לנגן בכל הסגנונות, וראו עליו שהוא פשוט נהנה כל הערב.

אז מי זה הספרדי הזה שדיברת עליו בהתחלה ?

ועכשיו הגיע הזמן לספר לכם על Raynald Colom, מי שמילא את משבצת ה"כוכב האורח מחו"ל" עם קצת פוזה והמון כשרון. Raynald Colom, בן 28, הוא חצוצרן מצויין. בניגוד לרוב החצוצרנים שמחפשים את הברק שלמעלה, הוא מפליא לנגן בטווח הצלילים התחתון של החצוצרה (והפלוגלהורן) והצליל שלו יפהפה, מלא הבעה וחום. אבל שלא יהיה לכם ספק - כשצריך לטפס למעלה, Colom עושה זאת בלי בעיה. הוא מעניין, מלהיב וכריזמטי בנגינה שלו, מבלי להסתמך יותר מדי על יכולתו הטכנית המצויינת. בשל מוצאו הספרדי והקירבה של המוסיקה הספרדית למוסיקה המזרח תיכונית הנגינה שלו מתאימה למוסיקה של בר-נס כמו כפפה ליד ולאורך כל ההופעה הרגשתי שהוא פשוט שייך לשם. כמו Dizzy Gillespie גם הוא נוהג לנפח את לחייו בזמן הנגינה (ההגדרה הרפואית לכך היא Gillespie's Pouches או כפי שאני מעדיף לכנות זאת: "אפקט הקרפדה") אבל כאן מתחיל ונגמר הדמיון ל Diz. הקשר עם Raynald Colom נוצר לאחר שהחצוצרן שמע את המוסיקה של בר-נס באינטרנט והתלהב. בר-נס שבנה על המטען המוסיקלי הספרדי שמביא איתו Colom, הביא אותו לארץ ולא התאכזב.

לצד המוסיקה המקסימה שכתב רע בר-נס (הוא מלחין על פסנתר אם תהיתם, כמוני, איך בדיוק מתרחש תהליך ההלחנה של מתופף) ההרכב ניגן גם קטעים שכתב Raynard Colom והשילוב היה כל כך טוב וכל כך טבעי עד שלא ניתן היה להבחין שההרכב מנגן את המוסיקה של "האורח".

כשההופעה הסתיימה לא ניתן היה למחוק את החיוך מפרצופי.

היה מדהים, אמרתי לכם.

הבוקר שאחרי:

את הבוקר שאחרי אני מבלה בכתיבה תוך האזנה לדיסק של רע בר-נס שנקרא: Remember & Forget (הוצאה עצמית). אז נכון שהדיסק האולפני אינו יכול לשחזר את החוויה העצומה של ההופעה החיה, וההשוואה כמובן אינה הוגנת, אבל מצד שני – כאלבום אולפן - הדיסק הזה לגמרי מספק את הסחורה. אם עוד לא שמעתם את ההרכב של רע בר-נס בהופעה או אם בא לכם להיזכר בחוויה – הדיסק מכיל את המוסיקה הקסומה שכתב בר-נס, ומנגנים בו כמעט כל משתתפי ההופעה אתמול (למעט איתמר דוארי, ובתוספת עומר אביטל שמתחלק בקטעים עם גלעד אברו בנגינת הבאס, אסף יוריה שמנגן לאורך כל האלבום ואבישי כהן בחצוצרה, שמספק חוויה שונה וצבע אחר לגמרי מזה של Raynald Colom).

לאתר של רע בר-נס (ניתן לשמוע קטעים מהדיסק)

Rea Bar-Ness Sextet - Remember & Forget
(2005)
Avishai Cohen, Asaf Yuria, Amos Hoffman, Omri Mor, Gilad Abro, Omer Avital, Rea Bar-Ness.

יום רביעי, 2 בינואר 2008

Mal Waldron Quintet - 1986 + A Surprise...


למרות ששהה באירופה מאמצע שנות השישים, הפסנתרן Mal Waldron מעולם לא ויתר על מעריציו הרבים בארה"ב. מדי שנה, ואפילו מספר פעמים בשנה, נהג Waldron לטוס לארה"ב להקליט ולהופיע ולשמור על קשר עם הקהל שלו. אחד המקומות החביבים על Waldron היה מועדון ה Village Vanguard בניו יורק, ובערך אחת לשנה היה Waldron מגיע לשם (בכל פעם עם הרכב אחר) ונותן שבוע של הופעות.

בשנת 1986, באחת מגיחותיו של Waldron לארה"ב הוא הופיע במשך שבוע ב Village Vanguard עם הרכב מעניין במיוחד. במהלך שבוע ההופעות האמור, נתנה החמישייה של Waldron שלושה סטים בערב, ובכל סט שלושה קטעים. אחד הערבים המצויינים הללו תועד על ידי הלייבל האיטלקי SoulNote בשני אלבומים: The Git Go ו- The Seagulls Of Kristiansund.

כל החומר הוא חומר מקורי של Waldron. באלבום הראשון שני קטעים בלבד ובאלבום השני שלושה קטעים. המשמעות היא שאורכו של כל קטע (למעט אחד) הוא כ 20 דקות !! זמן מספיק לכל הדעות על מנת לאפשר לכל אחד מחברי החמישייה לקחת סולו שלם, ארוך ומובנה ולא להסתפק ב"מופע זיקוקים" שכולו הפגנת מקסימום טכניקה במינימום זמן (לא שהייתי חושד במי מחברי ההרכב הזה שיש לו עניין במופע זיקוקים).

מכל מקום, ההרכב מאחד בין Charlie Rouse, מי שהיה הסקסופוניסט של Monk במהלך כמעט 10 שנים, וזכה לכך שהצליל שלו יהיה לעד מזוהה עם צליל האלבומים של Monk, ובין Woody Shaw שהיה החוליה הצעירה של ההרכב, מוסיקאי צעיר ואנרגטי שכל עתידו עוד לפניו (או לפחות כך חשבו ב 1986) לצדם מנגנים Reggie Workman הותיק שעבד שנים עם Art Blakey ועם John Coltrane ומאחוריהם מתופף מדהים – Ed Blackwel שהיה מזוהה בעיקר עם סצינת ה free בשנות השישים.

למיטב ידיעתי זו היתה הפעם היחידה שבה שיתפו Waldron ו Shaw פעולה, ומדובר ללא ספק בשיתוף פעולה מדהים.

Wladron הוא פסנתרן מיוחד, מאד אקספרסיבי ובעל אופי, גם בבחירה של הצלילים וגם באופן בו הוא מנגן (אני חושב שהוא עצמו הגדיר את הסגנון שלו כמינימליסטי) ולצדו Rouse בצליל גדול וחם שנותן לכל הערב תחושה Monk-ית חזקה ו Shaw שפשוט יורק אש מהחצוצרה שלו, כש Workman ו Blackwel משמשים כמנוע של כל העסק הזה. אני מרגיש שמתחילים להיגמר לי הסופרלטיבים, אז בואו נגיד את זה פשוט: It's as good as it gets.

כאן באופן רגיל היה נגמר הסיפור, והייתי שולח אתכם לחפש את הדיסקים ולבלות ערב מדהים ב Vanguard עם חמשיית Mal Waldron, אלא שבמהלך שיטוטיי באינטרנט גיליתי שקיימת הקלטה פרטית של הופעה של אותו הרכב בדיוק שהופיע שנתיים לפני כן בלוגאנו. ולא רק שקיימת הקלטה כזו, אלא שהיא גם שודרה לאחרונה במלואה ברדיו (האיטלקי, כמדומני) ואף הוקלטה על ידי בלוגיסט בשם ubu שהעלה אותה לרשת לטובת קוראיו, וביקש, ממש התחנן, להפיצה הלאה. אבל זה עוד לא הכל. ההקלטה מהארבעה ביולי 1984 כוללת חמישה קטעים, כאשר שלושה מתוכם לא מופיעים באלבומים שיצאו ב SoulNote כולל Soul Eyes הנהדר, שהוא כנראה הקטע המפורסם ביותר שכתב Waldron.

אז ללא הקדמות מיותרות, ועד שתצליחו להניח ידיכם על הדיסקים ב SoulNote (למי שעדיין אין) – קבלו את חמישיית Mal Waldron בהופעה חיה משנת 1984, בהקלטה מהרדיו.

להורדת ההופעה.
להורדת העטיפה.

Mal Waldron Quintet
Mal Waldron, Woody Shaw, Charlie Rouse, Reggie Workman, Ed Blackwel.

The Git Go, The Seagulls Of Kristiansund
(SoulNote, 1986)

Live In Lugano 1984
(Recorded (from the radio) and shared by ubu, 2007)

יום שלישי, 1 בינואר 2008

Charlie Parker - Then and Now

בעקבות מותו של Oscar Peterson ערכתי בשבוע האחרון מעין אזכרה מוסיקלית לזכרו והשמעתי בעיקר הקלטות שלו, הן כ Leader והן כ Sideman.

אחד האלבומים שמצאתי את עצמי מנגן שוב ושוב היה ה- Charlie Parker Jam Session. מדובר באלבום נפלא משנת 1952 ומלבד Oscar Peterson שהיה הסיבה המקורית לירידתו של האלבום מהמדף, מנגנים בו גם Charlie Parker, Benny Carter ו Johnny Hodges באלט, Ben Webster ו Flip Phillips בטנור, Charlie Shavers בחצוצרה, Berney Kessel בגיטרה, Ray Brown בבאס ו J.C. Heard בתופים.

Charlie Parker אינו זוכה כאן ליחס מועדף מבחינת משך הסולואים שהוא מקבל, ויתכן בהחלט כי ההחלטה לקרוא לאלבום על שמו נבעה משיקולים מסחריים גרידא. אבל על דבר אחד לא יכולה להיות מחלוקת – האיש מנגן מדהים. אבל הוא לא היחיד. האלבום מנציח כמה מענקי הדור הקודם ונותן תצוגת תכלית מרשימה ומענגת ליכולותיהם של הענקים הללו, ביחד ולחוד, מי ב swing ומי ב bebop. למרות ריבוי המשתתפים לא מדובר ב big band אלא כפי שמצויין בכותרת האלבום – ב Jam Session, קרי מפגש מוסיקאים המנגנים ומאלתרים ביחד. וכאמור – גם Oscar Peterson מנגן שם.

ואם אנחנו כבר בענייני Parker, ישנם שני אלבומים מאד מיוחדים ומעניינים שמוקדשים למוסיקה שלו, ומציגים זוית אחרת, חדשנית ומעודכנת למורשת ה bebop שייסד.

הראשון, הוא אלבום משנת 1992 שנקרא Paul Motian and the Electric Bebop Band (או בקיצור: EBBB) בהנהגת המתופף Paul Motian, בהוצאת Winter & Winter ומנגנים בו Joshua Redman הנהדר בטנור,Kurt Rosenwinkel ו Brad Schoeppach בגיטרות, Stomu Takeishi בבאס ו Paul Motian בתופים. באלבום הזה מצליח Motian לקחת לחני bebop מפורסמים ומוכרים, ולתת להם לבוש מודרני וחדיש, מאד גרובי ואפילו "רוקי". התוצאה היא אלבום יפהפה, מפתיע ושונה. הסאונד פשוט מושלם, והאלבום נגיש מאד (לדעתי, בוודאי יותר נגיש לקהל דהיום ממה שהיה ה bebop בשעתו).


האלבום השני, השונה לחלוטין מקודמיו, הוא אלבום כפול הנקרא Anthony Braxton's Charlie Parker Project שיצא בהוצאת HatHut בשנת 2004, הדיסק הראשון הוקלט בהופעה חיה בציריך בשנת 1993, ואילו הדיסק השני הוקלט, למחרתו, באולפן.

למי שלא מכיר את Anthony Braxton, אספר שמדובר במוסיקאי ובמלחין אוונטגארדי ייחודי ובלתי מתפשר שיוצר מוסיקה מאד מורכבת ויוצאת דופן, שאינה מסווגת כג'אז בהכרח. התוצרת המוסיקלית של Braxton, היא עצומה ואינה פשוטה להאזנה ובוודאי שאינה מיועדת למי שעושה את צעדיו הראשונים בג'אז, אבל למי שרעב למשהו אחר ומוכן להסתכן, להתמיד, להשקיע ולהתמסר למוסיקה של Braxton – מצפה גמול אדיר ומהנה (אם כי אשתי ודאי תחלוק עלי לגבי מרכיב ההנאה). באופן אישי זהו אחד האלבומים הבודדים של Braxton שאני מתחבר אליהם (לפחות בשלב זה...)

באלבום מנגנים Anthony Braxton בסופרן, אלט ובאס קלרינט, Ari Brown בטנור ובסופרן, Paul Smoker בחצוצרה ובפלוגלהורן, Misha Mengelberg בפסנתר, Joe Fonda בבאס, והמתופפים Han Bennink (בדיסק הראשון) ו Pheeroan AkLaff (בדיסק השני).

כל הקטעים מקורם ברפרטואר של Charlie Parker, אבל כמה רחוק, וכמה מורכב, לקחו אותם החבר'ה של Braxton. נדמה לי ש Charlie Parker היה שמח לראות שהמוסיקה שלו עדיין יכולה לשאת על גבה מסר חדשני ולהיות פורצת דרך ושנויה במחלוקת גם למעלה מ- 60 שנה אחרי שנכתבה.

Charlie Parker / Jam Session (1952)
Charlie Parker, Benny Carter, Johnny Hodges, Ben Webster, Flip Phillips, Charlie Shavers, Berney Kessel, Oscar Peterson, Ray Brown, J.C. Handy.
(Verve, 1952)

Paul Motian and the Electric Bebop Band with Joshua Redman
Joshua Redman, Kurt Rosenwinkel, Brad Schoeppach, Stomu Tekeishi, Paul Motian.
(Winter & Winter, 1992)

Anthony Braxton's Charlie Parker Project
Antony
Braxton, Ari Brown, Paul Smoker, Misha Mengelberg, Joe Fonda, Han Bennink, Pheeroan AkLaff.
(HatHut, 1993)

אתר ללימוד ותרגול תיאוריה של המוסיקה

איני יודע כמה מקוראיו הנאמנים של הבלוג הם מוסיקאים (בכח או בפועל), אבל תחת ההנחה הסבירה שבטח יש כאן כמה כאלה – אני שמח להמליץ על אתר מדהים ללימוד ובעיקר לתרגול תיאוריה של המוסיקה.

קבלו את "teoria.com".

יש שם כמות אדירה של חומר, החל מהסברים פשוטים וממצים על מבנה סולמות, אקורדים, מקצבים וכד' ועד תרגולי הכתבה של מקצבים, סולמות, מודוסים ואקורדים. הכל בנוי בצורה ישירה ופשוטה, בלי קשקושים מיותרים וכמובן – בלי פרסומות. האתר חינמי לגמרי. מומלץ בחום !

נ.ב.: זהירות. זה ממכר.

LinkWithin

Blog Widget by LinkWithin