Black Jazz Records

בתחילת שנות ה-70, על רקע פריחת תנועות ה Black Power וה- Black Pride, הקימו Dick Schory והפסנתרן Gene Russell את הלייבל  Black Jazz Records, שהתמחה במוסיקת ג'אז אפריקאית ספיריטואלית.

הלייבל פעל בחוף המזרחי במשך 6 שנים והוצאו בו 21 אלבומים (למעשה הדיסקוגרפיה של Black Jazz מתחילה ב BJ/01 ומסתיימת ב BJ/22 אולם אין איש יודע מה עלה בגורלו של BJ/13 ואם בכלל היה קיים...).

כמו בלייבלים אחרים, גם כאן היה גרעין של מוסיקאים שהקליטו עבור הלייבל והשתתפו בהקלטות של חבריהם האחרים ללייבל, מה שתרם ליצירת סאונד אופייני ללייבל. בין המוסיקאים הבולטים שהקליטו ב Black Jazz נמנו Gene Russell (פסנתר), Walter Bishop Jr. (פסנתר וקלידים), Chester Thompson (אורגן), Doug Carn (פסנתר, קלידים ואורגן), Rudolph Johnson (סקסופון), Calvin Keys (גיטרה), Henry Franklin (באס), Jean Carn (אשתו של Doug Carn, שירה), Kellee Paterson (שירה).

רובם אמנם שמות לא מוכרים אבל לבד מהמוסיקאים הללו אפשר למצוא גם שמות מוכרים יותר כמו woody Shaw ו Harold Vick (באלבום Coral Keys של Walter Bishop Jr.), Charles Tolliver (באלבום Spirit Of New Land של Doug Carn), Ari Brown ו Frank Gordon (באלבומים Hear, Sense and Feel ו Mirage של ההרכב The Awakening), Kirk Lightsy (באלבום The Second Coming של Rudolph Johnson, באלבום The Skipper At Home  של Henry Franklin, באלבום Proceed With Caution של Calvin Keys ובאלבום Second Wave של Roland Haynes ), Rene McLean (באלבום Revelation של Doug Carn).

המוסיקה נעה בין Soul, Groove, Funk שחור לג'אז בועט יותר בסגנון Strata-East. חלק מהאלבומים אינסטרומנטליים בלבד וחלקם כולל שירה אבל אפילו אני, שלא מתחבר ל Vocal, מודה שזה לא הפריע לי באלבומים כמו Infant Eyes של Doug Carn:

חוץ מהסאונד האופייני של הלייבל, הקפידו ב Black Jazz גם על קו עיצובי גרפי אחיד לעטיפות, שכלל עטיפה שחורה ותמונה בשחור לבן במרכזה.

בתחילת שנות התשעים רכש James Hardge את הלייבל ובשנת 2011, במהלך שהרים לא מעט גבות, פרסם אותו למכירה ב Craig’s List עבור 285,000$. הסיפור המלא מובא כאן וכאן.

האלבומים האהובים עלי מתוך המבחר של Black Jazz הם האלבומים של ההרכב The Awakening, Henry Franklin, Calvin Keys, Gene Russell וכמובן אלו של Walter Bishop Jr..

באתר הרשמי של Black Jazz, אפשר להאזין לדוגמיות של כל הקטעים מכל האלבומים. שווה נבירה.

ויש גם אתר מחווה מושקע המוקדש ל Black Jazz.

Strata-East Rocords

הלייבל Strata-East הוקם בשנת 1971 על ידי החצוצרן Charles Tolliver והפסנתרן Stanley Cowell לאחר שהללו ביקשו להוציא לאור הקלטה של ההרכב המשותף שלהם (Music Inc & Big Band). מכיוון שחברות התקליטים לא ממש עמדו בתור כדי להוציא את החומר של ההרכב החליטו Cowell ו Tolliver להדפיס ולהפיץ את התקליט בעצמם, תחת חזות חיצונית של חברת תקליטים. הם לקחו את העניין מאד ברצינות והשקיעו בהדפסה איכותית ובעטיפה – הכל כדי שיראה כאילו מדובר בחברת תקליטים אמיתית ורצינית...

השם Strata-East הגיע כשחיפשו השניים שם ל"חברת התקליטים" שלהם ומאחר של- Stanley Cowell היו חברים בדטרויט שהיה להם לייבל עצמאי בשם Strata שכבר החל לבסס את עצמו הם החליטו לקרוא לעצמם Strata-East.

בהמשך הגיע Clifford Jordan שהיה לו הרבה חומר משלו אבל הוא לא היה בטוח האם להוציאו לאור. Jordan, שראה ש Cowell ו Tolliver לוקחים את עניין חברת התקליטים שלהם מאד ברצינות החליט להוציא את המוסיקה שלו אצלהם. כך בעצם הפכה החברה הקטנה לחברת תקליטים אמיתית שאמנים רבים ביקשו לעבוד עמה (ביניהם Billy Harper, Cecil Payne, Pharaoh Sanders, Cecil McBee, Sonny Fortune וגם הרכבים ואמנים רבים פחות ידועים אך מעניינים לא פחות. בנוסף גם Cowll ו Tolliver תרמו את חלקם והקליטו הרבה אלבומים מצויינים שיצאו בלייבל שלהם).

עם הזמן הפכה Strata-East בית חם לאמנים שחורים (הנושא הגזעי היה תמיד ברקע) שאפשר להם להקליט ללא מגבלות אומנותיות. התוצאה היתה לייבל שמצליח לייצג את המוסיקה השחורה באותה התקופה באופן ייחודי, מעניין ומרתק. הבסיס היה ג'אז אבל לאט לאט הכיוון הלך והתרחב וכלל גם מוסיקה שחורה שחורגת מהגבולות המקובלים של הג'אז, לעיתים לכיוון החופשי יותר ולעיתים לכיוון המסחרי יותר, אבל תמיד מאד יצירתי ומוקלט היטב.

במהלך השנים הודפס חלק (קטן מדי) מהקטלוג של Strata-East גם על דיסקים (בהוצאת Charly או Mosaic, למשל) אבל עדיין, באופן כללי, מדובר במוסיקה שקשה מאד להשיגה והיא נותרה, למרבה הצער, נחלתם של מעטים.

הסיבה שאני מספר לכם את כל זה היא משום שלפני מספר ימים הוקם אתר המעריצים של Strata-East והוא הולך וגדל מיום ליום. מי שמכיר בוודאי לא צריך את ההמלצה שלי, ולמי שלא מכיר – חובה !