דפים

יום רביעי, 22 באוקטובר 2014

אלי דג'יברי במשכן - 30 שנה לאופרה הישראלית - מעודכן

ביום רביעי, 5.11.2014, תתקיים במשכן לאומנויות הבמה בתל-אביב הופעה חגיגית מיוחדת לרגל חגיגות השלושים לאופרה הישראלית. אולי זה קצת מוזר לחגוג לאופרה דווקא בקונצרט ג'אז, אבל מי אני שאתלונן על הופעת ג'אז, ועוד כזו...

המופע המדובר הוא למעשה ערב שמוקדש למוסיקה של אלי דג'יברי, ללא ספק אחד ממוסיקאי הג'אז המוכשרים שצמחו כאן והצליחו בצורה מרשימה גם מעבר לים. בשנים האחרונות חזר דג'יברי משהות ממושכת בארה"ב והוא מעורב מאד בעשייה המוסיקלית המקומית, ולא רק בג'אז. בנוסף הוא עוסק בהכשרה פרקטית של הדור הבא (ע"ע גדי להבי ועופרי נחמיה, את שניהם לקח דג'יברי תחת חסותו והם חלק מן הרכב שלו).

בהופעה ביום רביעי ינגנו דג'יברי וחבריו לרביעייה (גדי להבי בפסנתר, ברק מורי בבאס ועפרי נחמיה בתופים) מוסיקה מקורית שהלחין דג'יברי לאורך השנים. אבל בנוסף לרביעייה הקבועה ישתתפו גם ביג בנד ותזמורת כלי מיתר שנבחרו במיוחד לערב זה. את העיבודים לכל ההרכב הזה כתב Mike Holober (במקור עבור שני קונצרטים שנערכו בינואר השנה בגרמניה, תחת הכותרת Two Minds - One Languageבהם ניגנו דג'יברי ואבישי כהן בחצוצרה מוסיקה מקורית שלהם עם תזמורת WDR) והוא גם יגיע לכאן לנצח על הביצוע.

כדי שתבינו על מה מדובר, הנה קצת שמות:

חצוצרות: ג'יימס דה לה גארצה, עידו גורארד ייניארתור קרסנובייבאסא קוק
סקסופונים: בן קונו קובי סלומון, איתן גופמן, עופר פלד, יקיר ששון
טרומבונים: יונתן וולצ׳וק, עודד מאיר, יונתן פלד, בר טל
גיטרה: שחר אלנתן
כינורות: קורדליה הגמן, חן שנהר, יוליה קליין, לאה גדאייב, משה אהרונוב, טלי גולדברג, מתן דגן, גילי רדיין שדה, אבנר קלמר
ויולות: גליה חי, נועם חיימוביץ׳ ויינשל, מירי מנשרוב
צ'לו: הילה אפשטיין, יעל שפירא וליאת סבא


עדכון - ההופעה:

זו לא היתה עוד הופעה שגרתית בסדרת הג'אז של המשכן. החל בקהל שבא לשמוע את הפרוייקט של דג'יברי שהיה הפעם צעיר ונמרץ מהרגיל במופעי הג'אז במשכן, הרבה תלמידי מוסיקה ולא פחות מכך – מוסיקאים שבאו לשמוע ולפרגן, ממשיך בחשמל שזרם על הבמה כשחברי הביג בנד המטורף שהוקם לכבוד הערב התחילו לנגן, וכמובן בדג'יברי עצמו שהיה נרגש ומאושר.

גם מבחינתי זו לא היתה הופעה רגילה, בעיקר בגלל מ', שהתלוותה אלי באותו ערב. אמנם ג'אז אינו כוס התה הרגילה שלה אבל לאחר ששמעה את דג'יברי בהופעה של שלומי שבן והתלהבה, הרגשתי שנקרתה בדרכי הזדמנות להזריק קצת ג'אז לוורידיה והזמנתיה להצטרף להופעה החגיגית הזו ולשמוע את דג'יברי בסביבה הטבעית שלו.

החלק הראשון של הערב נפתח ללא כלי המיתר והם ניגנו את Shoohoo (מתוך האלבום In The Beginning) וכבר מהצלילים הראשונים הביג בנד העיף אותי. הם נשמעו מדהים וישבו כל כך tight, שקשה להאמין שזה ביג בנד חד פעמי.

העיבודים של Mike Holober היו בהחלט בלתי שגרתיים וניכר שהוא שהשקיע לא מעט עבודה ומחשבה בכתיבתם. Holober עצמו, אגב, נהנה מכל רגע ולא הפסיק לרקוד כל הערב.

מלבד דג'יברי שניגן כמובן סולו בכל הקטעים, כל קטע הציג סולן אחר מתוך הביג בנד, ובקטע הראשון היה זה הטרומבוניסט יונתן וולצ'וק, שנתן סולו מעולה.

לאחר מכן בא הקטע Cuba ודג'יברי עבר לנגן בסופרן. איזה צליל מדהים, צלול וישיר. אפשר היה ממש לחוש שהוא שר לתוך הכלי. ואם זה לא מספיק – זכינו לסולו חצוצרה מהפנט של ארתור קרסנובייב.

הקטע השלישי נפתח בסולו של עופרי נחמיה ונקרא Wild Wild East. הקטע הוקדש ליפו בה גדל דג'יברי ומשום מה היא מזכירה לו את המערב הפרוע. את הסולו כאן ניגן איתן גופמן בטנור.

הקטע הבא (שאיני זוכר כרגע את שמו) סיפק הזדמנות לסולו קלרינט של קובי סלומון ול"קרב חצוצרנים" פנטסטי בין עידו גור ואסא קוק.

אלי דג'יברי מצדו נתן את כולו על הבמה (כמו תמיד) וסיפק לקהל את מה שהם באו בשבילו: לחנים מקסימים, חיבור חזק למסורת הג'אז האמריקאי אבל גם לשורשים הישראליים, נגינה אנרגטית משלהבת לצד ליריות רגישה ולא פחות מכך – שואו.

בחלק השני של הערב הצטרפו לבמה גם נגני כלי הקשת והוא נפתח בנגינת הקטע In The Beginning עם סולו של Ben Kono באלט. בכלל משהו טוב קרה לסאונד בחלק השני והוא נפתח פתאום ואיפשר לשמוע יותר פרטים בצליל.

החלק השני נפתח בקטע שהוקדש לחתולתו של דג'יברי ונקרא Suki The Cat, מתוך האלבום העתיד לצאת בקרוב. גדי להבי קיבל הפעם את הסולו.

משם המשכנו ל Israeli Song, מה שחבריי הביקורתיים נוהגים לכנות לחן של "שישי אחר הצהריים". דג'יברי הקדיש את השיר לישראל וסיפר כמה כיף היה לו לחזור לישראל לפני 3 שנים אחרי שהות של כ 15 שנים בארה"ב. את הסולו כאן קיבל ברק מורי שגם הוא חזר לארץ אחרי שהות ממושכת בחו"ל. הסולו שלו הזכיר לי שבעצם די התגעגעתי אליו, ואל הבאס שלו.

לאחר Suki The Cat אי אפשר היה להימנע מ Judy The Dog קטע שהוקדש לכלב של דג'יברי ועודד מאיר ניגן בו סולו אנרגטי בטרומבון. ואחריו בא הקטע With You שהציג את שחר אלנתן המצויין בסולו גיטרה.

הקטע האחרון בערב נקרא Cliff Hanging שהוקדש ל"מישהי מיוחדת" בקהל נפתח בדואט דרמטי בין קורדליה הגמן (כינור ראשון) ויעל שפירא (צ'לו).

התמונה הזו, של למעלה משלושים מוזיקאים שגדשו את הבמה הגדולה של המשכן: בצד ימין הביג בנד, בצד שמאל נגני כלי המיתר ובאמצע חברי הרביעייה של דג'יברי – גדי להבי, ברק מורי ועופרי נחמיה וכולם מנגנים את המוסיקה של דג'יברי כשהוא עצמו עומד במרכז העניינים היא ללא ספק נקודת שיא בקריירה של דג'יברי והכרה ביכולותיו הן כמוסיקאי מבצע והן כמלחין. נדירים מאד הם מוסיקאי הג'אז שזוכים אצלנו להכרה ואהבה שכזו מהקהל. אבל דג'יברי, כך נראה, לא שוקט על שמריו. הוא עובד עכשיו חזק עם הרביעייה שלו ונהנה מאד לנגן עם הדור הצעיר (להבי ונחמיה צעירים ממנו בכמעט 20 שנה). הוא אמר לא אחת שהוא לומד מהם לא פחות ממה שהם לומדים ממנו ועם גישה בריאה כזו מעניין לראות להיכן מועדות פניה של המוסיקה שלו.


ומה עם מ' אתם שואלים? היא נהנתה מאד גם מדג'יברי ולא פחות מהביג בנד. נראה שהיא עברה את טבילת הג'אז הראשונה שלה בהצלחה יתרה כי בדרך לאוטו היא "התלוננה" באוזני שהלחנים היו קצת יפים מדי והזכירו לה שירים ישראליים ישנים...  

נ.ב.: ראיון שעשיתי עם אלי לפני 6 שנים

יום שני, 13 באוקטובר 2014

Black Jazz Records

בתחילת שנות ה-70, על רקע פריחת תנועות ה Black Power וה- Black Pride, הקימו Dick Schory והפסנתרן Gene Russell את הלייבל  Black Jazz Records, שהתמחה במוסיקת ג'אז אפריקאית ספיריטואלית.

הלייבל פעל בחוף המזרחי במשך 6 שנים והוצאו בו 21 אלבומים (למעשה הדיסקוגרפיה של Black Jazz מתחילה ב BJ/01 ומסתיימת ב BJ/22 אולם אין איש יודע מה עלה בגורלו של BJ/13 ואם בכלל היה קיים...).











כמו בלייבלים אחרים, גם כאן היה גרעין של מוסיקאים שהקליטו עבור הלייבל והשתתפו בהקלטות של חבריהם האחרים ללייבל, מה שתרם ליצירת סאונד אופייני ללייבל. בין המוסיקאים הבולטים שהקליטו ב Black Jazz נמנו Gene Russell (פסנתר), Walter Bishop Jr. (פסנתר וקלידים), Chester Thompson (אורגן), Doug Carn (פסנתר, קלידים ואורגן), Rudolph Johnson (סקסופון), Calvin Keys (גיטרה), Henry Franklin (באס), Jean Carn (אשתו של Doug Carn, שירה), Kellee Paterson (שירה).


רובם אמנם שמות לא מוכרים אבל לבד מהמוסיקאים הללו אפשר למצוא גם שמות מוכרים יותר כמו woody Shaw ו Harold Vick (באלבום Coral Keys של Walter Bishop Jr.), Charles Tolliver (באלבום Spirit Of New Land של Doug Carn), Ari Brown ו Frank Gordon (באלבומים Hear, Sense and Feel ו Mirage של ההרכב The Awakening), Kirk Lightsy (באלבום The Second Coming של Rudolph Johnson, באלבום The Skipper At Home  של Henry Franklin, באלבום Proceed With Caution של Calvin Keys ובאלבום Second Wave של Roland Haynes ), Rene McLean (באלבום Revelation של Doug Carn).



המוסיקה נעה בין Soul, Groove, Funk שחור לג'אז בועט יותר בסגנון Strata-East. חלק מהאלבומים אינסטרומנטליים בלבד וחלקם כולל שירה אבל אפילו אני, שלא מתחבר ל Vocal, מודה שזה לא הפריע לי באלבומים כמו Infant Eyes של Doug Carn:


חוץ מהסאונד האופייני של הלייבל, הקפידו ב Black Jazz גם על קו עיצובי גרפי אחיד לעטיפות, שכלל עטיפה שחורה ותמונה בשחור לבן במרכזה.

בתחילת שנות התשעים רכש James Hardge את הלייבל ובשנת 2011, במהלך שהרים לא מעט גבות, פרסם אותו למכירה ב Craig’s List עבור 285,000$. הסיפור המלא מובא כאן וכאן.

האלבומים האהובים עלי מתוך המבחר של Black Jazz הם האלבומים של ההרכב The Awakening, Henry Franklin, Calvin Keys, Gene Russell וכמובן אלו של Walter Bishop Jr..

באתר הרשמי של Black Jazz, אפשר להאזין לדוגמיות של כל הקטעים מכל האלבומים. שווה נבירה.
ויש גם אתר מחווה מושקע המוקדש ל Black Jazz.





LinkWithin

Blog Widget by LinkWithin