לא מזמן קמה קבוצת פייסבוק בשם "להחיות את מופעי הגא'ז בישראל". מטרת הקבוצה היא... להחיות את מופעי הג'אז בישראל.
אבל כמו שכולנו יודעים הבעיה היא לא רק העדר מקומות לשמוע ולנגן, אלא
גם העדר אהדה או אפילו מודעות ציבורית לג'אז. אין זה סוד שהג'אז איננו פופולרי מזה
עשורים רבים ושהוא נחלתם של מעטים, אבל אנחנו תמיד היינו קומץ קטן אך דעתני ומסיונרי.
וכמו ש Wayne Escoffery אומר ב TED, אחד הדברים היפים בג'אז הוא שהמוסיקה הזו
מוכרת את עצמה. פשוט צריך להקשיב לה.
אני מסכים איתו לגמרי. במהלך השנים, בכל פעם שאיתרתי חבר עם פוטנציאל
להתחבר לג'אז, הפעלתי את קסמיי ודאגתי לחשוף אותו לכמה שיותר סוגים של ג'אז, מתוך
אמונה שמשהו אחד לפחות ימצא חן בעיניו ויגרום לו להתחיל את המסע שכולנו נמצאים בו
כבר שנים רבות. וזה עבד. זה תמיד עובד.
זו גם היתה הסיבה שהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה. מתוך רצון להגדיל את
החשיפה לג'אז. וגם זה תרם משהו להגדלת החשיפה, או אולי בעיקר להעמקתה.
והנה פעם בשנה מגיעה הזדמנות שממש מתחננת שייקחו אותה: התוכנית
האקדמית של קונסרבטוריון שטריקר בתל אביב מציינת סוף שנת פעילות בסדרת קונצרטים של
ההרכבים השונים הפועלים בתוכנית.
ארבעה ערבים (מה- 23 ביוני עד ה- 27 ביוני) , בכל ערב ארבעה הרכבים, והכל
בחינם. הזדמנות מצוינת לשמוע את דור העתיד של הג'אז בישראל (נכון, הם עוד מעט
נוסעים ל New School בניו-יורק להמשך לימודים,
אבל למרבה השמחה מסתבר שרובם חוזרים בסוף לארץ אחרי שהייה כזו או אחרת).
שום דבר שאכתוב, שום דיסק שאשמיע לא משתווה לדבר האמיתי – לשמוע, לראות
ולחוות ג'אז חי מנוגן על ידי אנשים שהמוסיקה בוערת בעצמותיהם. תעשו לעצמם טובה
ופשוט תלכו. ותיקחו אתכם גם חברים שלכם.