תום נולד בתל אביב והחל ללמוד פסנתר בגיל 6 בהדרכתה של אמו, המוזיקאית דורלי אורן חזון (תזכרו את השם, נגיע אליו בהמשך), בוגר מגמת הג'אז בתלמה ילין ובמקביל סיים בהצטיינות יתרה את לימודי במחלקה הקלאסית של קונסרבטוריון תל-אביב. משם המשיך לצבא ושירת כמזויקאי מצטיין בתזמורת חיל האוויר ובמקביל למד בתכנית המצטיינים (ה jazz institute) ברימון ומשם נסע, על מלגה מלאה כמובן, לברקלי שגם אותו סיים (ב 2019) בהצטיינות יתרה.
מזה 4 שנים שתום חבר קבוע ברביעייה של אלי דג'יברי, שבשנים האחרונות היוותה בית ספר מדהים וקרש קפיצה למוזיקאים צעירים נהדרים (כמו המתופף עופרי נחמיה והפסנתרן גדי להבי). המוזיקה הרגישה והדרמטית של דג'יברי כמו גם הגרוב והאנרגיה המתפרצת שלו והשורשים הנטועים עמוק בהיסטוריה של הג'אז מצאו נפש מוזיקלית תאומה אצל תום אורן והשילוב ביניהם מזניק את ההרכב של דג'יברי בשנים האחרונות לגבהים חדשים. ניתן לשמוע את תום מנגן באלבומו האחרון של דג'יברי מ 2018 שכולו מחווה ל Hank Mobley ולאלבום הקלאסי שלו Soul Station, והוא עושה שם עבודה נהדרת.
 |
| צילום: יוסי צבקר |
ואם מישהו זקוק לעוד "אישור" לכך שמדובר במוזיקאי אדיר - אז בשנת 2018 זכה תום אורן במקום הראשון בתחרות הבינלאומית של ה Thelonious Monk Institute שהיא התחרות היוקרתית והחשובה ביותר בתחום הג'אז.
אבל כל הרקע המרשים הזה לא היה מעניין אלמלא היה תום אורן כל מה שהבטיחו לנו ועוד הרבה מעבר לכך. בהופעת הסולו שלו במרתון שופן שנערך השנה (גם הוא בהפקת קהילת הג'אז החברתית) תום ניגן זה לצד זה את הלחנים של שופן ואת הגרסה המאולתרת שלו. כל מי שצפה בערב הזה קיבל הדגמה ליכולתיו הנפלאות בשני הסגנונות, יחד עם יכולת פרשנות אישית מרתקת. כבר אז היה ברור לנו, בקהילת הג'אז החברתית, שזו היתה רק ההתחלה של שיתוף הפעולה בין תום ובין הקהילה והתחלנו לחשוב על הזדמנות לחזור ולארח אותו.
ב-30 באוקטובר 2020 יצא בלייבל Concord Jazz אלבומו הראשון של תום, שהוקדש לזכרונות המוזיקליים הראשונים שלו, ומורכב כולו מקטעים מקוריים שהלחינה אמו דורלי אורן חזון, ואף נקרא בהתאם: Dorly's Song .
מנגנים באלבום, לצדו של תום, ברק מורי המופלא בבס ואביתר סליבניק (גם הוא חבר ברביעיית אלי דג'יברי הנוכחית) בתופים. ובאופן מתבקש גם אלי דג'יברי מתארח באלבום.
 |
| צילום: יוסי צבקר |
האלבום הזה כל כך יפה לא רק בזכות הנגינה המושלמת של המוזיקאים שמשתתפים בו, אלא גם בזכות הלחנים של דורלי והעובדה שהם לא לחני ג'אז ואינם מצייתים למבנים ההרמוניים הסטנדרטיים השגרתיים בג'אז. זה נותן לכל האלבום גוון מיוחד מאד שמזכיר לפרקים ג'אז אירופאי שמתכתב גם עם מוזיקה קלאסית (למשל הקטעים Zoo , So Angela או Adolia) ובכל מקרה תום הצליח, בכשרון רב, לעבד את השירים של דורלי ולגרום להם להישמע ג'אזיים למהדרין.
 |
| צילום: יוסי צבקר |
ניכר היה שתום נרגש מאד מהאירוע, אבל ברגע שהתחיל לנגן החיוך התפשט על פניו ואי אפשר היה שלא לחוש שהוא מרגיש בבית, בטוח בעצמו וחופשי. הוא נתן את כולו על הבמה ונהנה מכל רגע כשיחד איתו ניגנו המוזיקאים שניגנו באלבום (שוב - ברק מורי בבס, אביתר סליבניק בתופים). לא פחות נרגשת ובעיקר גאה היתה דורלי, שישבה בקהל, ובצדק.
 |
| צילום: יוסי צבקר |
ההרכב ניגן tight כמו שמזמן לא שמעתי וביחד עם זאת גם עם המון חופש, ספייס והקשבה מצדם של מורי וסליבניק שאיפשרו לתום ללכת לאיפה שביקש. ברק מורי הראה שוב למה הוא הבסיסט הענק שהוא, עם נגינת בס ברורה, דינמית ומדוייקת וסולואים כל כך ליריים (הסולו שלו ב So Angela לא השאיר אף אחד אדיש) וסליבניק הוא ללא ספק אחד המתופפים הצעירים הבולטים והמעניינים שיש לג'אז הישראלי להציע: מתוחכם, מעניין אבל אף פעם לא על חשבון המוזיקה. השילוב סליבניק / מורי נשמע מדהים. בסט השני הצטרף גם אלי (מה זה הסאונד המטורף הזה ?!) דג'יברי, שהדליק בנגינתו, בנוכחותו ובקריאות העידוד והפרגון שלו, את כל החבורה והרים את האנרגיות לשמיים. אלי, שנמנה היום עם השורה הראשונה של הסקסופוניסטים בעולם, מביא איתו לצד הכשרון הענק גם המון ידע ונסיון. ואין לי ספק שאביתר ותום, כחלק מהרביעייה שלו, נמצאים בבית הספר הטוב ביותר שיכלו לבקש.
 |
| צילום: יוסי צבקר |
 |
| צילום: יוסי צבקר |
 |
| צילום: יוסי צבקר |
 |
| צילום: יוסי צבקר |
הנה גרסה בלעדית מתוך הסט הראשון ל Night Butterfly ומיד אחריה Under The Carob Tree :
ואם במקרה עוד לא הספקתם לשמוע, עשו לעצמכם טובה, קחו 50 דקות ותתמסרו. הנה האלבום:
