דפים

יום שבת, 28 במאי 2022

Lee Morgan - The Sidewinder

 


לפני כמה שנים לא הייתי מעלה בדעתי לכתוב פוסט על האלבום הזה מתוך ההנחה שאין מי שמתעניין בג'אז שלא מכיר אותו, או לפחות את קטע הנושא שלו – The Sidewinder. אבל הנחת המוצא שלי, מסתבר, כבר לא רלוונטית. אז הנה ההזדמנות לכתוב אל האלבום הנפלא הזה.

בשנת 1963 היה Lee Morgan כבר בשלב הקאמבק בקריירה הקצרה שלו. הוא פרץ באמצע שנות החמישים כשהיה רק בן 18 והיה חבר בביג בנד של  Dizzy Gillespie. משם נסללה דרכו להקליט כתריסר אלבומים בהובלתו בלייבל Blue Note (ועוד כמה אלבומים בלייבלים אחרים) ולהשתתף כסיידמן בעוד אלבומים רבים אחרים (אחד מהם – Blue Train, האלבום היחיד של John Coltrane כלידר בלייבל Blue Note). במקביל היה חבר ב Jazz Messengers של Art Blakey משנת 1958, והיה גם זה שהביא את Wayne Shorter להרכב. Lee Morgan היה שגריר מובהק של סגנון ה Hard Bop, גם בנגינה שלו וגם בהלחנה ובכלל בגישה שלו למוזיקה, אבל בשנת 1961 הוא נאלץ לעזוב את ניו יורק ואת ה Messengers  וחזר לפילדלפיה לטפל בעצמו ובבעיית ההרואין שפיתח בינתיים.

כשחזר הוא היה צריך לכבוש בחזרה את מקומו בסצינת הג'אז שהשתנתה בינתיים. את מקומו ב Messengers כבר תפס חצוצרן מבטיח צעיר בשם Freddie Hubbard ואת הסגנון שהיה כל כך מזוהה עמו כבר שמעו פחות. אבל לי מורגן היה חדור מוטיבציה וכשרון והוא שכנע את החברים ב Blue Note לתת לו זמן אולפן.

לצדו של Morgan מנגן Joe Henderson בטנור (זו היתה הפעם הראשונה שהם ניגנו ביחד. כמה שנים לאחר מכן Henderson ניגן באלבום נוסף של Morgan בשם The Rumproller ו  Lee Morgan ניגן כסיידמן ב Mode For Joe של Joe Henderson).

את הרית'ם סקשן איישו Barry Harris, Bob Cranshaw בבס ו Billy Higgins בתופים.

הם כמעט סיימו להקליט את האלבום אבל היו צריכים עוד קטע אחד, ואז לי מורגן יצא לשירותים. כשחזר, אחרי לא מעט זמן, הוא חזר עם The Sidewinder: קטע פאנקי, מאד קליט ורקיד בסגנון שונה משאר הקטעים באלבום, אבל דווקא זה מה שהזניק את מכירות האלבום לשמיים והוא היה לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בג'אז לאחר שהקטע The Sidewinder הגיע, באופן חריג מאד לקטע ג'אז, למקומות הגבוהים במצעדי הפזמונים הכלליים באותה תקופה.

אולי במקום שאני אספר לכם מה שקראתי על איך הוקלט האלבום, למה שלא תקשיבו לסיפורים מפיו של Bob Cranshaw שבאמת היה שם:

https://www.youtube.com/watch?v=0-FFNmO5RGk

לו היה מדובר בהצלחה מסחרית בלבד לא הייתי שולח אתכם להאזין לאלבום המצויין הזה, שהוא מעולה בעייני גם בלי קשר לקטע הנושא שלו. כששומעים את הנגינה של Morgan באלבום אי אפשר לחשוד ולו לרגע שהוא היה בהפסקה ארוכה. בסך הכל חמישה קטעים בלבד (כולם פרי עטו של Lee Morgan) והשילוב בין Morgan ל Henderson עובד מעולה גם מבחינת הסאונד וגם מבחינת האנרגיה. שונה מאד מהשילוב Morgan/Shorter ויפה לא פחות. ותוסיפו לזה את Barry Harris שלשמוע אותו זו תמיד חוויה מתגמלת, במיוחד כשהוא מחוץ לאיזור הנוחות שלו 😊. ההקלטה הזו היא גם שיתוף הפעולה הראשון בין Morgan ו Billy Higgins, שהמשיך אחר כך בעוד אלבומים רבים.

האלבום הזה מיצב את Lee Morgan בחזרה במקום הראוי לו, בלב העשייה של לייבל הבית שלו Blue Note עם עוד עשרות הקלטות הן כלידר והן כסיידמן  והוא אפילו חזר לנגן עם ה Messengers לתקופה מסויימת,

בקיצור – הקשיבו נא לאלבום כולו ולא תצטערו.

אה, ואם אנחנו כבר מדברים על Lee Morgan תוודאו שסימנתם וי ברשימת הסרטים שאתה צריכים לראות על הסרט הדוקומנטרי שמספר את סיפור חייו המרתק והעצוב של גאון החצוצרה מפילדלפיה. הסרט נקרא I called him Morgan והוא זמין בנטפליקס.

יום שישי, 13 במאי 2022

Bird Lives !


לפני 72 שנה, ב 17 במאי 1950, התקיימה במועדון ה
Birdland בניו יורק הופעה של החמישייה של Charlie Parker. זה לכשעצמו ממש לא היה אירוע חריג. Parker (להלן: "בירד") היה אז בן 29 ובשיא כוחו וניתן היה לשמוע אותו "מטיף את הביבופ" כמעט מדי לילה באחד המועדונים בעיר, או לפנות בוקר באחד הג'אמים שהתקיימו תדיר באותה תקופה בניו יורק.

אבל להופעה הזו התווסף אלמנט אחד בעל חשיבות מכרעת. היא הוקלטה  באופן פרטי בידי חובב.

המוזיקאים הנוספים לצדו של בירד באותה הופעה היו אף הם מחלוצי הביבופ: החצוצרן Fats Navarro  (שנפטר בגיל 26 בלבד) ו Bud Poewell בפסנתר, Curley Russell בבס ו Art Blakey בתופים.

בירד כנראה ניגן לא מעט עם פאטס אבל הם מעולם לא נכנסו לאולפן ביחד והקליטו, כך שזו הזדמנות נדירה לשמוע את שניהם ביחד, ותוסיפו לכך את באד פאוול הענק ותקבלו הקלטה נדירה ביותר.

כל הסיפור הזה לא היה מעניין אלמלא המוזיקה היתה כל כך טובה. זה ביבופ כהלכתו ממש מפי הגבורה. פאטס היה אחד מהחצוצרנים הטובים ביותר מעולם, ואלמלא מת כל כך צעיר בוודאי היה זוכה ליותר הכרה ממה שזכה לה. הוא היה חצוצרן בקליבר של דיזי גילספי (השותף המוכר יותר של בירד), עם יכולות טכניות מעולות על הכלי, פרייזינג מושלם וסולואים יפהפיים ומובנים של ביבופ טהור.

באד פאוול היה פסנתרן הביבופ המושלם. כשהוא תפס יום טוב, ובאותה תקופה היו לו הרבה כאלה, אף פסנתרן לא יכול היה להתעלות מעבר לנגינה שלו. הפראזות האופייניות שלו קיבלו מעמד אייקוני עם השנים והפכו לחלק בלתי נפרד מהשפה המוזיקלית של הביבופ, לא רק בקרב פסנתרנים.

איכות ההקלטה אמנם נמוכה מאד בשל הנסיבות שתוארו לעיל, אבל ברגע שתתחברו למוזיקה הסאונד יפסיק להפריע.

אגב, כמעט בכל האלבומים שכללו את ההופעה הזו מופיעים עוד שלושה קטעים (Embraceable you, Cool blues ועוד 52nd street theme) בהשתתפות בירד ופאטס, שהוקלטו כשבועיים לאחר מכן ביוני 1950 אבל במקום פאוול, ראסל ובלייקי, מנגנים: Walter Bishop, Tommy Potter ו Roy Haynes.

בואו תשמעו בעצמכם:

 


--------------------

אתמול ערכנו (קהילת הג'אז החברתית) בטרמינל 4 את המופע השנתי לציון יום הג'אז הבינ"ל שמהשנה התווסף אליו גם התיאור "לזכרו של ארז ברנוי".

שני סטים נוגנו אתמול: הראשון של הילה קוליק בטריו עם אורן הרדי בבס ואיתי הראל בתופים, ובסט השני הצטרפו אליהם שלושה אלטיסטים: אייל חי, חגי אמיר ואלון פרבר ל"אלטו באטל" מסורתי (שהיה הפעם דווקא עם טוויסט מאד מודרני). היה מעולה ואני מקווה שבעתיד גם אוכל לחלוק אתכם איזה וידאו מההופעה.

אבל הבוקר קמתי עם שיר בלב ועם רצון לשמוע "אלטו באטל" ונזכרתי באלבום "Bird at 100" (שהוקלט ב 2019 בלייבל Smoke Sessions ) של שלוש אגדות אלט: Bobby Watson, Vincent Herring ו Gary Bartz. ועם רית'ם סקשן מרשים לא פחות:  David Kikoski בפסנתר, Yasushi Nakamura בבס ו Carl Allen בתופים.

שלושת הסקסופוניסטים הנהדרים האלה מנגנים כל אחד בסגנון מאד אישי וכולם, עד היום, מאד מושפעים מבירד הענק. אז אם אנחנו כבר בענייני המלצות ובענייני בירד ובענייני "אלטו באטל"– הטו אוזן ליופי הזה.



יום ראשון, 28 בנובמבר 2021

פסטיבל הג'אז הפולני השני בתל-אביב והפתעה

נופר פיי (צילום:גנגי)
כן, אני יודע שזה נשמע קצת מוזר. אבל כדאי שנתחיל להתרגל. לפני מספר ימים הסתיים פסטיבל הג'אז הפולני השני שארגנה קהילת הג'אז החברתי, שנערך בין התאריכים 17-19 בנובמבר בתל אביב. הפסטיבל הראשון, שנערך לפני שנה היה במתכונת של Live Stream ואילו השנה כבר היו הופעות חיות בפני קהל.

הרבה אמנים אורחים מפולין אמנם לא יכלו להגיע עקב מגבלות הקורונה אבל הסקסופוניסט אדם פיירונצ'יק (Adam Pieronczyk) בהחלט הגיע ונתן שתי הופעות מצויינות שהיוו את מרכז יומו הראשון של הפסטיבל: האחת בדואט עם הפסנתרנית ענת פורט והשניה בטריו עם שי חזן בבס ורועי בן יוסף בתופים, ובנוסף השתתפו הרכבים נוספים בשידור הקלטות של הופעות שקיימו עבור הפסטיבל במועדון "יסמין" בוורשה, ביניהם הסקסופוניסט מאצ'י שיקאווה (Maciej Sikala).

ענת פורט ואדם פיירונצ'יק (צילום: גנגי)

שי חזן ורועי בן יוסף (צילום: גנגי)

רועי בן יוסף (צילום: גנגי)

ענת פורט (צילום: גנגי)

אבל על אף מיעוט האורחים קיבלנו פסטיבל מגוון במיוחד עם הופעות מעולות של אמנים ישראליים שהביאו את הזווית שלהם למוזיקה הפולנית, בעיקר למוזיקה של פרדריק שופן. בערב השני של הפסטיבל התקיימו שלוש הופעות של ישראלים מנגנים שופן ומי שבלט בהיעדרו היה האורח המרכזי והמתבקש בערב כזה - הפסנתר. 

שלושת ההרכבים הישראליים: אנסמבל גלעד אפרת בבס עם יוליה קליין בכינור, רזיאל צור במנדולינה ויועד ניר בצ'לו, הדואט של אריאל קסיס בקאנון וגלעד וייס בגיטרה שלקחו את שופן לסיבוב קצר בלבנט, והדואט של דניאל זמיר וניצן בר היו ללא פסנתר והבחירה המעניינת הזו, כמו גם האישיות המוזיקלית הכל כך שונה של כל אחד מן ההרכבים האלו, בהחלט לקחו את המוזיקה של שופן למקומות אחרים ובלתי צפויים.

רזיאל צור (צילום: גנגי)

גלעד אפרת (צילום: גנגי)

אריאל קסיס (צילום: גנגי)

גלעד וייס (צילום: גנגי)

ניצן בר ודניאל זמיר (צילום: גנגי)

דניאל זמיר (צילום: גנגי)

לעומת זאת, ביום השלישי לפסטיבל, הפסנתר בהחלט עמד במרכז העניינים. עם הופעות של שתי פסנתרניות צעירות וסופר מוכשרות: נופר פיי וסתיו אחאי, שהביאו את הגרסאות  שלהן למוזיקה של שופן ושל קז'ישטוף קומדה המלחין הפולני הנפלא שאחראי,  בין היתר, לפסי קול בסרטיו של רומן פולנסקי ואבי הג'אז המודרני הפולני, ועם סיבוב של שופן בריו ובמחוזות המוזיקה הברזילאית בחסות רביעייה של החלילן מתן קליין עם גדי שטרן, דוד מיכאלי ועודד אלוני.

סתיו אחאי (צילום: גנגי)
גדי שטרן (צילום: גנגי)

מתן קליין (צילום: גנגי)

תודה לגנגי על הרשות להשתמש בתמונותיה. אתם מוזמנים לראות עוד בדף האמן שלה Gangi 'n All That Jazz

וכעת להפתעה: הופעתם המצויינת של דניאל זמיר (סקסופון סופרן) וניצן בר (גיטרה)  שמוקדשת כולה למוזיקה של שופן. ובעקבות הופעתם בפסטיבל החליטו גם להקליט את המוזיקה הזו לטובת אלבום שיצא בקרוב:



יום שני, 9 באוגוסט 2021

ארז ברנוי - 1966-2021


ארז ברנוי. צילום: יוסי צבקר
הראש שומע אך הלב מסרב להאמין. אתמול נתבשרנו בשורה מרה במיוחד. ארז ברנוי, נפטר מדום לב. 

ארז ברנוי היה ללא ספק אחד האנשים המיוחדים, האופטימיים, המוכשרים, הנדיבים, הידענים והמצחיקים שפגשתי. 

הוא התחיל את המסע המוזיקלי שלו רק אחרי הצבא, אבל איזה מסע זה היה. מסע שתחילתו בהאזנה אקראית וממכרת לקולטריין, משם התחיל ללימוד סקסופון  אצל סטו הכהן, רימון, מאנס בניו יורק, וחזרה, הפעם כמורה, לרימון, עירוני א', תלמה ילין, שטריקר, מזמור ועוד עשרות רבות של תלמידים פרטיים. 

כה רבים היו תלמידיו, מוזיקאים שנגע בהם והדליק בהם לתמיד את האש עם הניצוץ הממזרי שבער אצלו תמידית.

מוזיקאי ענק, עם צליל ענק וטכניקה אדירה. איש שיחה מרתק, כן בצורה בלתי מתפשרת וממש לא פוליטקלי קורקט, מצחיק, ידען ומעל הכל תמיד נכון לתת עצה, לשתף בידע וללמד מתוך אהבה גדולה.

ארז היקר - תחסר לכולנו.

אני משתף כאן 2 קטעי וידאו. האחד מתוך הופעת ה"טריפל טנור באטל" עם עמית פרדימן ואלכסנדר לוין בטרמינל 4. לפני פחות מחודשיים. ארז שהיה על תקן הטנור "הוותיק" סיפר לי שהלך לשמוע את אלכס כדי לאסוף מל"מ לפני הקרב.... וצחק שזה הולך להיות קרב קשה. בערב עצמו - הוא פשוט שרף את הבמה עם הנגינה האנרגטית שלו וכל כך נהנה. 


הקטע השני, שיחה פתוחה שניהל מתן צ'פניצקי עם ארז לפני שנה, בוולוג הנפלא שלו.




יום רביעי, 21 ביולי 2021

הופעות רשת - שתי סדרות מוצלחות במיוחד

 הקורונה הביאה לביטולי הופעות כמעט באופן טוטאלי ורק לאחרונה החלו ההופעות החיות לחזור לחיינו, אבל זה כמובן רחוק עדיין משגרת טרום הקורונה.

במהלך כל התקופה המשיכו מוזיקאים להופיע בפורמטים שונים (אונליין ולייב) והיום רציתי להסב את תשומת לבכם לשתי סדרות של הופעות אונליין שהוכחו כמוצלחות במיוחד.

הסדרה הראשונה נקראת Live From Emmet’s Place והיא מתרחשת בסלון ביתו של Emmet Cohen בהארלם, ניו יורק.

אמט, בן ה- 31, הוא פסנתרן נהדר, עטור פרסים ועסוק מאד בתקופת טרום הקורונה, ביחד עם שני חבריו להרכב – הבסיסיט Russell Hall והמתופף Kyle Poole הם מארחים מדי שבוע מוזיקאים לסשן חי, סוער ומהנה של כשעה וחצי-שעתיים. עד כה התארחו בסדרה מוזיקאים רבים, רובם חברים של אמט, מוזיקאים צעירים וסופר מוכשרים שחיים בניו יורק (הזדמנות טובה לשמוע ולהכיר מוזיקאים אדירים), אבל גם לא מעט שמות גדולים ומכובדים למשל (רשימה ממש לא מלאה): הטנוריסטים Grant Stewart, Joe Lovano, Jerry Weldon, Houston Person, Marcus Strickland, Stacy Dillard הבסיסט Christian McBride, הגיטריסטים Mark Whitfield,  Peter Bernstein, החצוצרנים Sean Jones, Joe Magnarelli, הטרומבוניסט Frank Lacy ועוד רשימה ארוכה של אורחים נפלאים.

האווירה בסשנים האלה מחשמלת וההתלהבות של המוזיקאים ממש מדבקת ומניבה, לעיתים קרובות, ביצועים נהדרים. אחד מהם, שחרך את הרשת מאז הוקלט לפני כחודשיים הוא After You’ve Gone ובמיוחד הסולו ההיסטרי של האלטיסט Patrick Bertley:


או הפעם ההיא, שהמתופף ההדור Joe Farnsworth הגיע להתארח והצטרף ל Bag's Groove עם Bruce Harris ו Benny Benack בחצוצרות ו Michael Stephenson בטנור:



הקונצרטים נערכים בימי שני ב 19:30 (שעון ניו יורק) אבל נערכים ועולים לערוץ ה Youtube של אמט וניתן לצפות בהם חינם אין כסף (בינתיים) בכל עת.

לנוחותכם - הנה הקישור לכל 61 ההופעות שהתקיימו עד כה. 

הסדרה השניה, המקומית, מתקיימת בחסות ערוץ הרדיו "קול המוזיקה" ונקראת "חי מסביב לחצות". מדי חמישי ב 23:00 משדר רוני ורטהיימר הופעה ושיחה קצרה עם הרכב ג'אז ישראלי ממועדון ה"שבלול" בתל-אביב.

מכיוון שיש לא מעט מוזיקאים ישראליים שחזרו בשנה האחרונה לארץ, עקב המגיפה, לאחר שהיו פעילים בעיקר מחוצה לה, יש כעת שפע יחסי של מוזיקאים מעולים שבדרך כלל לא זמינים לקהל המקומי ונוצרים שיתופי פעולה ייחודיים שמתאפשרים רק בזכות העובדה שכולם כאן ומשתוקקים לנגן והופיע.

מחר למשל, יום חמישי ה- 22.7.2021, תשודר הופעה של הטריו של החלילנית הדר נויברג (השוהה בדרך כלל בניו יורק) עם דוד מיכאלי בבס, אמיר בר עקיבא בתופים ועוד אורחת מפתיעה....

עד כה שודרו למעלה מ 30 הופעות, בהרכבים שמסולו ועד מיני ביג בנד. הרשימה שלהלן לחלוטין אינה רשימה מלאה, אבל בהחלט מומלצת מאד:

ענת פורט (סולו)

ארז ברנוי בטנור והילה קוליק בפסנתר

נשימה - יהונתן כהן בטנור ובסופרן וקטיה טובול בפסנתר

עופר גנור בשלישייה עם אייל גנור בבס וג'ס קורן בטנור

שלוש - עם גדי שטרן בפסנתר, דוד מיכאלי בבס ומתן אסייג בתופים

עמית פרידמן ברביעייה (עם ניצן קולקו בפסנתר, גלעד אברו בבס ויונתן רוזן בתופים):

ועוד עמית פרידמן, הפעם ברביעייה עם תום אורן בפסנתר, גלעד אברו בבס ועופרי נחמיה בתופים

רביעיית אביתר סליבניק – אביתר סליבניק בתופים, אלכסנדר לוין בטנור, תום אורן בפסנתר ויונתן לוי בבס.

נטו הרמטו - מחווה להרמטו פסקואל, עם מתן קליין בחליל, ג'וקה פרפיניאן בתופים וכלי הקשה, טוקי שטרן בפסנתר ויוני בן ארי בבס.

שישיית חגיגה - עם אלון פרבר באלט ובסופרן, יהונתן כהן בטנור ובחליל, עודד מאיר בטרומבון, עדן גיאת בפסנתר, אסף חכימי בבס ורועי אוליאל בתופים

האורקסטרה (תזמורת הג'אז הישראלית)


יום שישי, 25 ביוני 2021

מתחת לרדאר: ג'אז בדרום, וויליאם פארקר בתל אביב, עמית פרידמן והטריפל טנור באטל וגם הפתעה

 יש לי שתי בשורות מעניינות וחשובות לספר הפעם:

בשקט בשקט ומתחת לרדאר של רובנו נולד מועדון ג'אז חדש. לא בתל אביב ואפילו לא במרכז. הבשורה הגדולה היא בעובדה שמועדון הג'אז הזה הוא לגמרי קהילתי ולא מסחרי. הוא נמצא בלהבים, ומי שמפעילה אותו היא אורלי שטרן, תושבת להבים, חובבת ג'אז, שמאמינה שאפשר וצריך להביא את הג'אז גם לפריפריה הדרומית.  ההופעות מתאפשרות הודות לתמיכתו הנדיבה של המתנ"ס בלהבים, ומתקיימות באויר הפתוח והקריר ברחבת בית המייסדים של להבים, עם הגברה מינימלית וקהל שמגיע מכל רחבי הנגב.

עד כה קיים המועדון מספר הופעות בהן ניגנו בין היתר: ג'ס קורן, ארז ברנוי, עופר ואייל גנור, קטיה טובול, הילה קוליק, שי זלמן ועוד. ולאורלי יש כבר תוכניות לעוד הופעות במהלך חודשים רבים קדימה.

ההופעה האחרונה שקיים המועדון היתה רביעייה (יהונתן כהן בטנור, ניצן קולקו בפסנתר, אלון ניר בבס ושי זלמן בתופים) שעשתה מחווה נפלאה למוזיקה של  John Coltrane. מבחינתי, די היה רק לשמוע את יהונתן מנגן סט שלם שכולו המוזיקה של קולטרין, שאליה הוא כל כך מחובר ואוהב, עם הסאונד המטורף שלו והשפה הכל כך קולטריינית שלו, אבל לכך התווסף גם ההרכב המעולה בהנהגת שי זלמן שהיה כהרגלו כל כך יצירתי, אנרגטי ומפיץ אור ביחד עם הנגינה הנפלאה, האינטליגנטית  וספוגת המסורת של קולקו ושל אלון ניר ותוסיפו לכך גם הרצאה מקדימה על קולטריין האיש ועל המוזיקה שלו – ותבינו למה חזרתי כל כך מבסוט מהופעה שהתקיימה רבע שעה נסיעה מביתי.

אז אני שמח לבשר שיש סוף סוף בית חם לאוהבי הג'אז בדרום. ומי שגר באיזור והמחשבה על הנסיעה הלוך וחזור לתל אביב היוותה אצלו שיקול מכריע אם ללכת להופעות ג'אז חיות – ממליץ לכם מאד לבוא ולהצטרף אלינו למועדון הג'אז בלהבים. ואל תשכחו לבוא להגיד שלום.

ההופעה הבאה תתקיים ביום חמישי, 15 ביולי 2021 בשעה 21:00, וינגנו בה השלישייה של הפסנתרן ארי ערב,  עם אסף חכימי בבס וגלעד דוברצקי בתופים ואליהם תצטרף החלילנית הנפלאה הדר נויברג.

לינק לרכישת כרטיסים

הבשורה השניה, וגם היא קורית בשקט יחסי, היא שהרביעייה של הבסיסט האגדי William Parker בדרכה לארץ ותופיע בתחילת יולי במועדון לבונטין 7. מי שמצוי קצת בז'אנר הג'אז החופשי ודאי שמע על רביעיית In Order To Survive שקיימת בצורה זו או אחרת כבר מאז 1993. כיום מנגנים בה, מלבד William Parker בבאס, גם Rob Brown באלט, Cooper Moore בפסנתר ו Hamid Drake בתופים.







ולמי שלא מכיר, הנה וידאו של הופעה של הרביעייה מחוזקת בחצוצרן Lewis Barnes ובטרומבוניסט Steve Swell ממועדון ה stone בניו ניורק משנת 2013:


והנה קטע מתוך אחד מהאלבומים של הרביעייה :



בהחלט לא לכל אחד, אבל מי שמוכן להתנסות ולפתוח את האזניים והלב למוזיקה מאולתרת "על מלא" יקבל חוויה מדהימה.

בסך הכל תקיים רביעיית In Order To Survive שתי הופעות (בימים 6 ו-7 ביולי) כשלכל הופעה תקדם הופעת פתיחה מעולה בפני עצמה:

ב 6 ביולי תקדם להופעת הרביעייה של Parker רביעיית שי חזן (שלא ניתן להמעיט בהשפעה של William Parker על המוזיקה שלו) עם שי חזן בבאס, אלברט בגר בטנור, רועי זוזובסקי בחצוצרה וחיים פסקוב בתופים.

ואת ההופעה של הרביעייה ב7 ביולי תפתח רבעיית אסיף צחר. עם אסיף צחר בטנור, מילטון מיכאלי בפסנתר, אסף שחורי בבאס וחגי פרשטמן בתופים.

וביום שישי ה-9 ליולי תופיע ה  - WILLIAM PARKER ORKESTRAהשמות הבולטים של הג'אז החופשי בישראל ביחד עם William Parker ובניצוחו ינגנו את המוזיקה של William Parker עצמו.

עם אורי קפלן ,אלברט בגר, אסיף צחר, רועי זוזובסקי , מילטון מיכאלי, שי חזן, דניאל שריד, איילת לרמן, אסף שחורי, חגי פרשטמן, חיים פסקוב 

לינק לרכישת כרטיסים  

ומכיוון שאני כבר חורג ממנהגי ומספר לכם על הופעות, אספר גם על ערב חד פעמי מיוחד במינו שתקיים קהילת הג'אז החברתי במועדון הבית שלנו – טרמינל 4 – ביום רביעי ה 14 ביולי ובו שתי הופעות :



האחת הופעה של רביעיית עמית פרידמן (עם ניצן קולקו בפסנתר, גלעד אברו בבאס ועופרי נחמיה בתופים) שחוגג גם את יציאת אלבומו החדש (השלישי והנפלא כקודמיו) שנקרא: Unconditional Love. פרידמן הוא לא רק סקסופוניסט ענק אלא, בין היתר, גם מלחין נפלא שעולם ההשפעות שלו רחב מאד ומגיע גם מתחומים שאינם בהכרח ג'אז. המוזיקה שלו מרתקת ויפהפיה, ספוגה באינספור השפעות, מקומיות ואחרות ובעיקר מאד מאד יפה. 



ואם עוד לא שמעתם את כל האלבומים שלו - מצפה לכם עונג אדיר.

מיד לאחריה יתקיים הטנור טריפל באטל – "קרב" סקסופוניסטים בהשתתפות שלושה מנגני הטנור הטובים ביותר בארץ, משלושה דורות שונים: ארז ברנוי, עמית פרידמן ואלכסנדר לוין. יהיה אש.

לינק לרכישת כרטיסים (אחרונים) 


 ומכיוון שהגעתם עד לכאן, ומכיוון שעסקינן בדברים שעוברים מתחת לרדאר, הנה פרס קטן. אלבום קטן ונפלא של
Sonny Criss, נגן אלטו משובח ולא מוכר דיו, בהקלטה שנערכה בשיקאגו בראשית 1959 עם לא אחר מאשר  Wynton Kelly בפסנתר, Bob Cranshaw בבאס, Walter Perkins בתופים, ואליהם מצטרף טרומבוניסט מעולה בשם Ole Hansen בארבעה מתוך שבעת הקטעים. הם מנגנים בעיקר סטנדרטים ושני קטעים מקוריים של Criss. אבל הנגינה הבלוזית של Criss פשוט נהדרת עם טיימינג ופרייזינג מושלמים מצדו ומצד כל ההרכב. אני מוצא את עצמי שומע את האלבום הזה בלופ בימים האחרונים ולמרות שאין בו תחכום רב או מקוריות – אני נהנה בכל פעם מחדש ומוצא בכל שמיעה משהו אחר שמרתק אותי.

בקיצור – אלבום קטן אבל ממזר. שימו אוזן, מה 'כפת לכם? 

שבת שלום.


LinkWithin

Blog Widget by LinkWithin