כהנים במשכן

צילום: גלי בראון

בתחילת סרטו של ירון זילברמן, A Late Quartet, עורכים חברי הרביעייה הקאמרית חזרה לקראת עונת הקונצרטים הבאה שלהם. אלא שאחרי כמה תווים הם מיד מפסיקים מכיוון שהוויבראטו שלהם לא מתואם. "עד כדי כך?" שאלתי את עצמי כשצפיתי בסרט, "הוויבראטו לא מתואם? זו רמת התיאום הנדרשת ברביעייה קאמרית?" אתמול, בהופעת שלישיית הכהנים במשכן בת"א לא יכולתי שלא לחשוב שוב על המשפט הזה מתוך הסרט ועל רמת התיאום הנדרשת בין הנגנים כדי להישמע כגוף אחד. השלושה היו מתואמים עד רמת הוויבראטו המשותף, גם כשהמוסיקה היתה מאולתרת.

הופעה של שלושה אחים היתה, בנסיבות אחרות, ודאי מעוררת אצלי אזעקת גימיק, אלא שאצל הכהנים מדובר בשלושה מוסיקאים מעולים כל אחד בפני עצמו, והשילוב שלהם הוא הכל חוץ מגימיק.

התמונה מתוך האינסטגרם של אבישי 

יובל בסופרן, ענת בטנור וקלרינט ואבישי בחצוצרה העבירו ערב בלתי נשכח במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב, וזו למיטב ידעתי הפעם הראשונה שהם מופיעים ביחד בישראל באולם גדול עם כל כך הרבה קהל. קשה היה לפספס את ההתרגשות שלהם עצמם. אבישי סיפר שניסה לישון בצהריים אך לא הצליח להירדם מחמת ההתרגשות, הוא גם תיאר את חוויית הנגינה המשותפת שליוותה אותם מילדותם וענת ויובל הודו שוב ושוב להוריהם שתמכו בהם ללא לאות ("ההסעות, כמה הסעות... ", נזכרה ענת) ואיפשרו להם ללכת בעקבות האהבה הגדולה שלהם.

אבל בסופו של יום, אחרי כל הסיפורים וההתרגשות, ניצבה מעל הכל המוסיקה, וזו, כאמור, היתה מצויינת. מי שמכיר את החומר מתוך ארבעת האלבומים שההרכב הזה הוציא עד כה יודע שהלחנים המקוריים של שלושת הכהנים סוחפים, מלאי תשוקה, תחכום והומור ומכילים אינספור רפרנסים למוסיקה של Ellington, Coltrane, Mingus, Parker, Miles, Mulligan ואפילו לשורשי הג'אז מ New Orleans, מכורת הג'אז. כך, למרות שמדובר בשלושה תל אביביים, שהתחילו את דרכם בקונסרבטוריון ביפו, כשהם ניגנו Tiger Rag למשל, הם נשמעו לגמרי בבית.

את המוסיקה הכרתי די טוב מהאלבומים ולכן ידעתי למה לצפות, אבל מה שהפתיע אותי במיוחד היה הצליל הנפלא של כל אחד מהם על הכלי שלו ובעיקר הצליל הקולקטיבי של שלושתם. שמעתי אותו באלבומים, ובעיקר באחרון, אבל זה לא מתקרב אפילו לחוויה של לשמוע את זה לייב ולראות את הקסם הזה קורה מול עיניך. מאד רציתי להימנע מהקלישאה "כגוף אחד" אבל בחיי, כך הם נשמעו.

האוירה על הבמה היתה מחושמלת, ולכך תרמו גם יונתן אבישי המופלא שהסולואים שלו היו תענוג צרוף, מלאכת מחשבת, מלאי גרוב ותפניות פתאומיות, Ruben Rogers הבאסיסט וכמובן Johnathan Blake שכל מילה עליו מיותרת, מתופף אדיר ונדיר.

צילום: גלי בראון

רוב החומר שנוגן היה מתוך האלבומים השני (Braid) והשלישי (Family) שלהם ושניים או שלושה קטעים (למיטב זכרוני) מתוך האלבום החדש, הרביעי במספר – Tightrope ששם דגש בעיקר על נגינה משותפת של שלושת הכהנים ללא כלים נוספים. (אף כי באלבום עצמו מצטרפים גם אורחים כמו Johnatan Blake בתופים בקטע אחד, Christian McBride בבאס בקטע אחד ו Fred Hersch הפסנתרן הענק (באוגוסט באילת !!) בשלושה קטעים. 

בעצם, גם אתמול היה אורח, אלי דג'יברי עלה לנגן איתם בהדרן את Freedom מתוך האלבום Braid והיה קשה להתעלם מהפרגון ומהאהבה ההדדית של דג'יברי והכהנים.

תודה על ערב נהדר. אפילו זוגתי, שבדרך כלל אינה נמנית על חובבי הז'אנר (או במילותיה: "תנמיך כבר את המוסיקה המעצבנת הזו, זה בלתי נסבל. אוף !!!") נהנתה עד מעל לאוזניה.

The Three Cohens

בעוד שבועיים, ב 20.6.2014, תתקיים ההופעה השלישית בסדרת הג'אז של 2014 במשכן לאומנויות הבמה בת"א. מי שתחתום את הסדרה הקצרה מדי הזו היא שישיית האחים כהן שמורכבת משלושת האחים המוכשרים לבית כהן: יובל (סופרן), ענת (קלרינט וטנור) ואבישי (חצוצרה) ועמם ינגנו יונתן אבישי (פסנתר), Reuben Rogers (באס) ו Johnatan Blake (תופים).

לפני כעשר שנים עלה אצל האחים הרעיון להקים הרכב משפחתי לאחר שיובל הזמין את אחיו להופיע אתו בפולין. התגובות הנלהבות של הקהל הבהירו להם כי ההיסטוריה המוסיקלית המשותפת שלהם מייצרת ערך מוסף יוצא דופן ומיוחד למוסיקה שהם מבצעים.

ההיסטוריה המשותפת הולכת אחורה לילדות המוקדמת, כאשר השלושה למדו בקונסרבטוריון למוסיקה ביפו, ולאחר מכן, בעקבות האח הבכור יובל, למדו בתיכון תלמה ילין, תזמורת צה"ל, ואז נסעו ללמוד בבית הספר ברקלי בבוסטון (אבישי נסע לבוסטון אחרי התיכון).

לניו יורק הגיע כל אחד בתורו אחרי סיום הלימודים. יובל חזר בשנת 1997 לישראל בעקבות ניתוח ושיקום ממחלה שלאחריו חזר לפעילות בינלאומית ענפה והוא גם מקדיש זמן רב להוראה. ענת השתלבה תחילה בסצנה הברזילאית בניו יורק, ואחר כך התבלטה כקלרניתנית ג'אז נהדרת וזכתה בין השאר בתואר קלרניתנית השנה במשאל של המגזין Down Beat. אבישי, שכבר בצעירותו התבלט כאחד החצוצרנים הטובים בניו יורק, מוביל את Triveni הרכב הטריו שלו, ובנוסף מנגן בהרכב ה SFjazz היוקרתי ובהרכב Third World Love שזכה להצלחה פנומנלית בישראל.

במסגרת הטריו המשפחתי הם הוציאו ארבעה תקליטורים (3 Cohens, Braid, Family, Tightrope) שמשקפים את הייחוד בעבודתם המשותפת: הטריאלוג הפנימי, מרקם הקולות והקשר למסורת- לא רק מסורת הג'אז אלא גם למלודיה הישראלית.

תשמעו את הטיפול שהם העניקו ל Do you know what it is to miss New Orleans ותבינו מיד על מה מדובר:

למרות שהרכב משפחתי כזה של שלושה אחים הוא נדיר למדי, היו בהיסטוריה של הג'אז הרכבים משפחתיים כאלה:

The Heath Brothers – עם Jimmy Heath (טנור), Percy Heath (באס עם ה Modern Jazz Quartet) ו Al ‘Tootie’ Heath (תופים).

The Jones Brothers – עם Thad Jones (חצוצרה), Hank Jones (פסנתר) Elvin Jones (תופים)

The Montgomery Brothers – עם Wes Montgomery (גיטרה), Buddy Montgomery (פסנתר) ו Monk Montgomery (באס).

ועל כולם עולה, לפחות במניין בני המשפחה המנגנים, משפחת Marsalis שהיא כנראה המשפחת בנאי של הג'אז עם האב הפסנתרן Ellis Marsalis וארבעת הבנים Wynton (חצוצרה), Branford (סקסופון), Delfeayo Marsalis (טרומבון) ו Jason Marsalis (תופים).

Eyal Vilner's Big Band - New Album

הביג בנד של אייל וילנר מקליט אלבום חדש. הנה ההזדמנות שלכם לעזור לחלום הזה להתגשם.