דפים

‏הצגת רשומות עם תוויות Delmark Records. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Delmark Records. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 6 במאי 2009

Ernest Dawkins' New Horizons Ensemble



ל Ernest Dawkins התוודעתי לראשונה לפני כשלוש שנים. המפגש המוסיקלי עם האיש הזה ועם המוסיקה שלו פתח לי את האזניים ואת הראש לכיוונים מוסיקליים חדשים שעד אז לחלוטין לא דיברו אלי ונראו לי כבלאגן בלתי מובן. האמת היא שכבר די ויתרתי, הרי יש די והותר ג'אז שמדבר אלי. לא חייבים להתחבר להכל. אבל אז כאמור הגיעו Ernest Dawkins וה New Horizons Ensemble שלו והראו לי שאף פעם לא מאוחר מדי וכל מה שצריך זה נקודת פתיחה טובה.
Ernest "Khabeer" Dawkins הוא נגן סקסופון (אלט וטנור) וחליל שנמנה בין חברי ה AACM (Association for the Advancement of Creative Musicians) ואולי אחד ממיצגיו הבולטים והנגישים יותר כיום. מגוון המוסיקאים והסגנונות המוסיקליים החוסים תחת הכותרת AACM הוא רחב ומגוון, אבל המשותף לכולם הוא החתירה להרחיב את גבולות המוסיקה לכיוונים חדשים ומאתגרים, לעשות "מוסיקה מתקדמת" שמחוברת חזק לשורשים האפריקאיים, או כפי שהם קוראים לזה - Great Black Music. ההרכב המפורסם ביותר תחת הגג של AACM הוא כמובן ה Art Ensemble Of Chicago הותיק, ולצדו הרכבים רבים ומגוונים כדוגמת הרכבים בהנהגתם של נגן כלי ההקשה הנפלא Kahil El'Zabar, הבאסיסטWilliam Parker , החצוצרן Roy Cambell (שלושת האחרונים הופיעו במהלך השנים האחרונות בישראל במסגרת פסטיבלי הג'אז של תל-אביב), נגני הסקסופון Anthony Braxton ו Fred Anderson, החצוצרן Lester Bowie, הפסנתרן Muhal Richard Abrams ועוד רבים.
Dawkins הוא לטעמי נציגו העכשווי הבולט של הזרם המוסיקלי הזה. ראשית מפני שהוא קיבל את חינוכו המוסיקלי מפי הגבורה בבית הספר של ה AACM, שנית, מפני שהוא ממשיך בגאווה את המסורת החשובה הזו ושלישית, משום שהוא מצליח לעשות את הכל ביחד: גם לשמור על המסורת הייחודית של ה AACM וגם לשלב אותה עם ג'אז מסורתי יותר. Dawkins ציין פעם שהדור השני של מוסיקאי ה AACM כבר מרגיש פחות מחוייב לנגן אוואנטגארד בלבד שכן הרחבת הגבולות כבר הושגה על ידי דור המייסדים והיא עובדה קיימת. כעת יכולים המוסיקאים לעשות שימוש בכל הכלים שניתנו להם, לרבות בסגנונות הג'אז המיינסטרימיים יותר ולשלב את הכל ביחד. אבל עם כל המסורת (הישנה והחדשה) וכל המטען הכבד הזה עדיין מדובר במוסיקאי מאד קומוניקטיבי, כמו שכבר כתבתי - נקודת פתיחה טובה למי שרוצה להתחיל להבין את הסצינה הזו ולהתחבר אליה.
Ernest Dawkins, יליד 1953, החל את דרכו המוסיקלית בנגינה על באס ותופי קונגאס. כילד, שמע את שכניו Anthony Braxton ו Sonny Seals מתאמנים בנגינה בסקסופון, ובגיל 19 עבר לנגן בעצמו בסקסופון. בשנת 1979 ייסד את ההרכב New Horizons Ensemble שחבריו המקוריים היו Ernest Dawkins בסקסופונים (טנור, אלט וסופרן) וחליל, Ameen Muhammad בחצוצרה, Steve Berry בטרומבון, Yosef Ben Israel בבאס ו Reggie Nicholson בתופים. בסוף שנות ה-80 החליף את Nicholson מתופף אחר בשם Avreeayl Ra (שהיה המתופף בהרכב של Sun Ra) ובשנת 1992 התווסף להרכב גם חבר שישי – נגן הגיטרה Jeff Parker שנתן בין היתר גם חיזוק הרמוני להרכב.
הסגנון המוסיקלי של ההרכב מגוון מאד ונע לסירוגין בין bebop, hardbop, blues ו אלתור חופשי. הכשרון והמוסיקליות של כל אחד מהנגנים, חוש ההומור, הכתיבה המצויינת והעיבודים של Dawkins, השילוב בין ישן וחדש, בין ג'אז מסורתי ובין ג'אז חופשי ומתקדם והגרוב הנהדר של ההרכב שיכול להתקיים רק בהרכב שעובד כל כך הרבה שנים ביחד הופכים את כל המיקס הזה לחוויה מוסיקלית קצבית עשירה וחמה שנשמעת לרוב כמו big band יותר מאשר כ- sextet, בדיוק כפי שידעו לעשות Duke Ellington ו Charlie Mingus. גם המעבר בין המוסיקה המולחנת והמעובדת ובין האלתור החופשי מזכיר לטובה את ההקלטות של Mingus. הם יודעים לדחוף את המוסיקה עד לגבולות הא-טונאליות אבל לרוב פועלים במסגרת מלודית והרמונית ברורה.
באופן מפתיע (ואולי, בעצם לא כל כך מפתיע) זכתה המוסיקה הזו להכרה ולהערכה רבה באירופה שתמיד היתה פתוחה יותר לנסיונות ולחדשנות מוסיקלית, בעוד שבארה"ב הקהל פחות התלהב. כך קרה ש Dawkins הוציא את שלושת אלבומיו הראשונים בלייבל השוודי Silkheart ורק בשנת 2000 יצא אלבומו הראשון בלייבל האמריקאי delmark המתעד בשקדנות את סצינת הג'אז של Chicago. אגב, Dawkins עצמו הופיע בישראל בשנת 1994 במסגרת פסטיבל הג'אז באילת וגם בשנה שעברה בסינמטק תל-אביב יחד עם Kahil El'Zabar וה Ethnic Heritage Ensemble.
Dawkins בביקור בירושלים, 2008 [צילום: ברק וייס]
מתוך שלל האלבומים של ההרכב שניים אהובים עלי במיוחד וישמשו היטב לצורך היכרות ראשונית – האחד הוא האלבום הראשון של ההרכב – South Side Street Songs שהוקלט בשנת 1993 ויצא בלייבל Silkheart והשני הוא Jo'Burg Jump שהוקלט בשנת 2000 ויצא בלייבל delmark. בשניהם מנגנת השישייה עם Avreeayl Ra הנהדר בתופים.
שני אלבומים מצויינים נוספים הוקלטו בשנת 1994 לרגל 30 שנה ל AACM (בלייבל Silkheart) ובהם מנגן ההרכב עם המתופף המקורי – Reggie Nicholson, ונקראים Chicago Now – Thirty Years of Great Black Music vol 1 & 2.
בהמשך הקליט ההרכב עוד מספר אלבומים ללא הגיטרה של Parker (שלדעתי חסרה שם). בשנת 2003 נפטר החצוצרן של ההרכב, Ameen Muhammad, שהיה גם חבר ילדות קרוב של Dawkins, ובשנת 2004 הקליטו ה New Horizons Ensemble בהרכב אחר (למעשה מההרכב המקורי מנגנים כאן רק Dawkins ו Steve Berry הטרומבוניסט) אלבום מצויין לזכרו בשם Mean Ameen (בלייבל delmark) עם Maurice Brown בחצוצרה.
לקינוח, הנה הקלטה של ההרכב הנוכחי של ה New Horizons Ensemble עם Maurice Brown בחצוצרה, Dawkins בסקסופון, Steve Berry בטרומבון, Darius Savage בבאס ו Isaiah Spencer בתופים. ההופעה הוקלטה במועדון ה Velvet Lounge ב Chicago בשנת 2005 ויצאה בדיסק וב DVD בלייבל delmark.



יום שבת, 2 בפברואר 2008

Kahil El'Zabar - Ritual Trio


כשירות לקוראי הנאמנים, הפוסט הפעם יוקדש לנגן כלי ההקשה Kahil El'Zabar הצפוי להגיע לארץ להופיע בפסטיבל הג'אז של תל-אביב.

El'Zabar יגיע לתל-אביב עם הטריו שלו הנקרא:Ethnic Heritage Ensemble. לצערי, עלי להודות כי לא שמעתי לעומק שום הקלטה של הטריו הזה, וההמלצה היחידה שאני יכול לתת על Kahil El'Zabar היא דווקא על הרכב טריו אחר שלו שנקרא: Ritual Trio.

ה Ritual Trio הוקם על ידי El'Zabar בשנות השבעים ופעל לאורך השנים במקביל ל Ethnic Heritage Ensemble. היה חבר בו הבסיסט Malacy Favors בקונטרה באס, מי ששימש במשך שנים ארוכות הבסיסט של ה Art Ensemble Of Chicago, עד מותו לפני ארבע שנים. לאחר מותו החליף אותו Yosef Ben Israel. הצלע השלישית היא המוסיקאי הנהדר והבלתי מוכר Ari Brown שמפליא לנגן בסקסופונים ובפסנתר.

הייחוד של ההרכב הזה הוא בגישה שלהם למוסיקה ובתפיסה שלהם את הג'אז כגוון אחד מקשת שלמה של צבעים וגוונים שיסודם במוסיקה האפריקאית. El'Zabar כנגן כלי הקשה התעניין מאד בשורשיו המוסיקליים האפריקאיים ואת מחקרו ותובנותיו בתחום הוא מצליח להגיש למאזינים בצורה מרתקת שמצליחה להתחבר גם לאוזניים מערביות.

אל תצפו ל Swing ולנגינה על Changes כי זה ממש לא העניין כאן.

המוסיקה של ההרכב הזה נעה על הציר שבין מוסיקה פרימיטיבית (במובן הפשוט של המילה) ובין מוסיקת Avant Gard שאינה דווקא Free. כך מצליח ההרכב לייצר מוסיקה מהפנטת ומכשפת אשר למרות שברגעי השיא היא עשויה להיות קצת עמוסה ורועשת, ברוב הזמן היא דווקא מאד פשוטה, אסטתית ומלודית. המוסיקה מושתתת על מוטיבים ומקצבים אפריקאיים והאלתור בה מתפתח בצורה איטית ומדורגת, כך שגם אם 10 דקות לתוך הקטע המוסיקה נעשית תובענית יותר, מורכבת יותר ורועשת יותר – הרי שהדבר לא קורה באופן פתאומי אלא נבנה לאט ובאופן רציף. ברגע השיא אתה מוצא את עצמך לגמרי בתוך החוויה, מתפלל שה"רעש" ו"העומס" לא יפסקו...

לאורך השנים שיתפו El'Zabar וה Ritual Trio פעולה עם אומנים שהיו מעמודי התווך של ה free וה Avant gard, כמו Archie Shepp, Pharaoh Sanders ו Lester Bowie. התוצאה, בעיני, היתה תמיד מופלאה ומרתקת. El'Zabar עצמו אמר שבשבילו המוסיקה של הענקים הללו לא היתה Avant Gard אלא פשוט המוסיקה שהקיפה אותו ושאותה נהג לשמוע ברדיו בילדותו בשיקגו.

לטעמי האלבום Africa N'da Blues שהוציאו ה Ritual Trio יחד עם Pharaoh Sanders בשנת 1999 הוא אחד האלבומים היפים ביותר שהוציא Sanders ורוחו של Coltrane נוכחת שם הרבה יותר מאשר בכל תקליטי ה"מחווה" שהוציא Sanders לאחר מותו של Coltrane.

נכון, זה לא מתאים לכל אחד (אשתי, למשל כבר הודיעה שלא אקח אותה בחשבון להופעה הזו) אבל מי שמתחבר למוסיקה הזו, מי שמחפש לדעת את המשמעות האמיתית של המונח "מוסיקה שחורה" או לפחות מוכן לפתוח את האוזניים משהו קצת אחר – ימצא כאן יופי נדיר.

באשר להרכב שמגיע לפסטיבל, כאמור El'Zabar יגיע עם ה Ethnic Heritage Ensemble שמנגנים בו מלבד El'Zabar גם המוסיקאים Ernest "Khabeer" Dawkins בסקסופון ו Corey Wilkes בחצוצרה. עיניכם הרואות – אין באס ואין פסנתר כך שאין מה לבנות יותר מדי על דמיון ל Ritual Trio המצויין שהבאס בו הוא אלמנט חשוב.

למיטב הבנתי ההרכב שיגיע צפוי להיות בעל אוריינטציה קצת יותר ג'אזית עדכנית ואולי גם קצת יותר חופשית ופחות "מסורתית" (מהבחינה האפריקאית), אבל עד שלא נשמע לא נדע...

LinkWithin

Blog Widget by LinkWithin