יום שישי, 18 בנובמבר 2016

פסטיבלי הג'אז בתל אביב ובירושלים - דצמבר 2016

חודש דצמבר מתקרב וכמו לפני שנה יתקיימו במהלכו שני פסטיבלי הג'אז, זה של תל-אביב וזה של ירושלים, בסמיכות מרגיזה זה לזה. כלום לא היה עדיף לשמור מרחק קלנדרי זה מזה? הרי שני הפסטיבלים רק ירוויחו מכך, במקום להתחרות על כיס הקהל.

בתכנית האומנותית, שני הפסטיבלים מציגים מגוון רחב של הופעות שפונות לקהל רחב ולא רק להארד-קוריסטים של הג'אז:




פסטיבל הג'אז של תל-אביב, המשתף פעולה זו השנה השניה עם רשת מועדוני "זאפה" מרחיב את גבולותיו מעבר לסינמטק גם ל"זאפה" חיפה, ירושלים, תל-אביב והרצליה ומציע, בשלושת ימי הפסטיבל (מיום רביעי 7.12 עד יום שישי 9.12), מגוון הופעות של אמנים מקומיים ואמנים אורחים בעלי שם מחו"ל: 

Enrico Rava (שיגיע עם רביעייתו החדשה: Francesco Diodati בגיטרה, Gabriele Evangelista בבאס ו Enrico Morello בתופים) , Pat Martino (לא, זה לא Pat Metheny), Al DiMeola, הסקסופוניסט Ari Brown בטריו עם הבאסיסט Harrison Bankhead ונגן כלי ההקשה Hamid Drake, הסקסופוניסט Dayna Stephens שיופיע עם שלישיית טל גמליאלי,  הזמרת Jane Monheit תבצע את ספר השירים של Ella Fitzgerald.



בין האמנים המקומיים ניתן למצוא ערב הוקרה לזכרו של דני קרפל עם הזמרת עדנה גורן, המולטי נשפן פטר וורטהיימר, הפסנתרן נחום פריפרקוביץ', אסף חכימי בבאס ואיתן איצקוביץ' בתופים; דואט של עומרי מור ודניאל זמיר, חמישיית עמית פרדימן במופע השקה לאלבום החדש, טריו  Tatran, רביעיית אלברט בגר עם מילטון מיכאלי בפסנתר, תזמורת הג'אז של תל-אביב תארח את קרולינה, שם טוב לוי ישיק אף הוא אלבום חדש, רבע לאפריקה יארחו את אסתר רדא שחוזרת לפסטיבל, שלישיית נועם דוד שיארחו את הזמרת מורין נהדר, ז'קה פרפניאן מארח את  Flavia Nascimneto ורביעיית אלי דג'יברי במופע מחווה ל Soul Station, אלבום המופת של Hank Mobley משנת 1960 (את הקטע Soul StatIion ניגנה הרביעייה של דג'יברי כהדרן באילת לפני כמה חודשים...).



לפסטיבל אמנם אין אתר רשמי (?!), אבל את תוכנית ההופעות ניתן לראות כאן:





פסטיבל הג'אז של ירושלים, ממשיך בשיתוף הפעולה שלו עם מוזיאון ישראל שמספק לו אכסניה מרהיבה וייחודית (ונקווה שהשנה יעבור המפגש בין המוסיקה והקהל לבין שומרי האוצרות האומנתיים של המוזיאון בפחות חיכוכים).

הפסטיבל יתקיים מיום רביעי 14.12 ועד יום שישי 16.12 ויארח, בין היתר את שלישיית Jeff Ballard (עם Chris Chick הנפלא בטנור ו Lionel Lueke בגיטרה), את רביעיית Mark Turner (עם אבישי כהן בחצוצרה, Joe Martin בבאס ו Damion Reid בתופים), דואט של הפסנתרן Lucian Ban והוויולן Mark Maneri, שלישיית Too Many Zooz, Jason Lindner עם הפרוייקט Now vs. Now, ענת פורט הנהדרת בדואט עם הבאסיסט Joe Martin, רביעיית Tinissima האיטלקית של הסקסופוניסט Francesco Bearzatti, דואט של הפסנתרן Felipe Cabrera והבאסיסט Leonardo Montana, הטריו של Emmet Cohen (לא מכיר, אבל מהדמו ששמעתי – נשמע פצצה).


עוד ישתתפו: רביעיית אבישי כהן עם Jason Lindner, ברק מורי ו Jeff Ballard וכן מופע של הזמרת Rickie Lee Jones בשיתוף פעולה חד פעמי עם ההרכב "לא סטנדרטים" בנגינתם של תומר בר בפסנתר (שגם עיבד את החומר לפרוייקט), יוראי אורון בבאס, עופרי נחמיה בתופים ויעל שפירא בצ'לו), מופע מחווה לקלרניתן הרולד רובין, טריו של ניצן בר עם עומרי מור, שישייה של אילן סאלם עם בנו, הלל, בחצוצרה, יונתן יודקוביץ' בטנור, עומרי מור, גלעד אברו ושי זלמן ויש עוד – אבל יותר פשוט שתיכנסו לתוכנייה.


לאתר פסטיבל הג'אז בירושלים:


באשר לתחרות על הכיס, כבר ניתן להכריז על פסטיבל הג'אז של ירושלים כמנצח הגדול, בזכות דמי כניסה נמוכים במיוחד, הן באופן יחסי לפסטיבל בתל-אביב והן באופן אבסולוטי. עלות יומית של 100 ש"ח לכל מופעי הגלריות ועוד 50 ש"ח למופע אודיטוריום או 465 ש"ח לכניסה לכל המופעים בשלושת ימי הפסטיבל, מציגים מחיר פסטיבלי למהדרין, בניגוד חריף למחירי ההופעות בפסטיבל הג'אז של תל-אביב הנעים בטווח של 134 ש"ח (להופעה של הרכב מקומי) ועד ל 234 ש"ח (למופעי חו"ל).

פסטיבלי הג'אז בתל אביב ובירושלים - דצמבר 2016

חודש דצמבר מתקרב וכמו בשנה שעברה יתקיימו במהלכו שני פסטיבלי הג'אז, זה של תל-אביב וזה של ירושלים, בסמיכות מרגיזה זה לזה. כלום לא היה עדיף לשמור מרחק קלנדרי זה מזה? הרי שני הפסטיבלים רק ירוויחו מכך, במקום להתחרות על כיס הקהל.

בתכנית האומנותית, שני הפסטיבלים מציגים מגוון רחב של הופעות שפונות לקהל רחב ולא רק להארד-קוריסטים של הג'אז:




פסטיבל הג'אז של תל-אביב, המשתף פעולה זו השנה השניה עם רשת מועדוני "זאפה" מרחיב את גבולותיו מעבר לסינמטק גם ל"זאפה" חיפה, ירושלים, תל-אביב והרצליה ומציע, בשלושת ימי הפסטיבל (מיום רביעי 7.12 עד יום שישי 9.12), מגוון הופעות של אמנים מקומיים ואמנים אורחים בעלי שם מחו"ל: 

Enrico Rava (שיגיע עם רביעייתו החדשה: Francesco Diodati בגיטרה, Gabriele Evangelista בבאס ו Enrico Morello בתופים) , Pat Martino (לא, זה לא Pat Metheny), Al DiMeola, הסקסופוניסט Ari Brown בטריו עם הבאסיסט Harrison Bankhead ונגן כלי ההקשה Hamid Drake, הסקסופוניסט Dayna Stephens שיופיע עם שלישיית טל גמליאלי,  הזמרת Jane Monheit תבצע את ספר השירים של Ella Fitzgerald.



בין האמנים המקומיים ניתן למצוא ערב הוקרה לזכרו של דני קרפל עם הזמרת עדנה גורן, המולטי נשפן פטר וורטהיימר, הפסנתרן נחום פריפרקוביץ', אסף חכימי בבאס ואיתן איצקוביץ' בתופים; דואט של עומרי מור ודניאל זמיר, חמישיית עמית פרדימן במופע השקה לאלבום החדש, טריו  Tatran, רביעיית אלברט בגר עם מילטון מיכאלי בפסנתר, תזמורת הג'אז של תל-אביב תארח את קרולינה, שם טוב לוי ישיק אף הוא אלבום חדש, רבע לאפריקה יארחו את אסתר רדא שחוזרת לפסטיבל, שלישיית נועם דוד שיארחו את הזמרת מורין נהדר, ז'קה פרפניאן מארח את  Flavia Nascimneto ורביעיית אלי דג'יברי במופע מחווה ל Soul Station, אלבום המופת של Hank Mobley משנת 1960 (את הקטע Soul StatIion ניגנה הרביעייה של דג'יברי כהדרן באילת לפני כמה חודשים...).



לפסטיבל אמנם אין אתר רשמי (?!), אבל את תוכנית ההופעות ניתן לראות כאן:





פסטיבל הג'אז של ירושלים, ממשיך בשיתוף הפעולה שלו עם מוזיאון ישראל שמספק לו אכסניה מרהיבה וייחודית (ונקווה שהשנה יעבור המפגש בין המוסיקה והקהל לבין שומרי האוצרות האומנתיים של המוזיאון בפחות חיכוכים).

הפסטיבל יתקיים מיום רביעי 14.12 ועד יום שישי 16.12 ויארח, בין היתר את שלישיית Jeff Ballard (עם Chris Cheek הנפלא בטנור ו Lionel Lueke בגיטרה), את רביעיית Mark Turner (עם אבישי כהן בחצוצרה, Joe Martin בבאס ו Damion Reid בתופים), דואט של הפסנתרן Lucian Ban והוויולן Mark Maneri, שלישיית Too Many Zooz, Jason Lindner עם הפרוייקט Now vs. Now, ענת פורט הנהדרת בדואט עם הבאסיסט Joe Martin, רביעיית Tinissima האיטלקית של הסקסופוניסט Francesco Bearzatti, דואט של הפסנתרן Felipe Cabrera והבאסיסט Leonardo Montana, הטריו של Emmet Cohen (לא מכיר, אבל מהדמו ששמעתי – נשמע פצצה).


עוד ישתתפו: רביעיית אבישי כהן עם Jason Lindner, ברק מורי ו Jeff Ballard וכן מופע של הזמרת Rickie Lee Jones בשיתוף פעולה חד פעמי עם זמרים ישראליים (אלון אולארצ'יק, יוני רכטר, שלמה גרוניך, אפרת גוש, מאור כהן ובנגינתם של תומר בר בפסנתר (שגם עיבד את החומר לפרוייקט), יוראי אורון בבאס, עופרי נחמיה בתופים ויעל שפירא בצ'לו), מופע מחווה לקלרניתן הרולד רובין, טריו של ניצן בר עם עומרי מור, שישייה של אילן סאלם עם בנו, הלל, בחצוצרה, יונתן יודקוביץ' בטנור, עומרי מור, גלעד אברו ושי זלמן ויש עוד – אבל יותר פשוט שתיכנסו לתוכנייה.



לאתר פסטיבל הג'אז בירושלים:


באשר לתחרות על הכיס, כבר ניתן להכריז על פסטיבל הג'אז של ירושלים כמנצח הגדול, בזכות דמי כניסה נמוכים במיוחד, הן באופן יחסי לפסטיבל בתל-אביב והן באופן אבסולוטי. עלות יומית של 100 ש"ח לכל מופעי הגלריות ועוד 50 ש"ח למופע אודיטוריום או 465 ש"ח לכניסה לכל המופעים בשלושת ימי הפסטיבל, מציגים מחיר פסטיבלי למהדרין, בניגוד חריף למחירי ההופעות בפסטיבל הג'אז של תל-אביב הנעים בטווח של 134 ש"ח (להופעה של הרכב מקומי) ועד ל 234 ש"ח (למופעי חו"ל).

יום ראשון, 18 בספטמבר 2016

סופשבוע של ג'אז

בסוף השבוע האחרון מצאתי את עצמי עושה את הדרך מביתי שבדרום לתל אביב פעמיים. בשישי בצהריים ושוב בשבת בצהריים. בשתי הפעמים נסעתי כדי לשמוע ג'אז חי, אבל מה שייחד את שתי ההופעות בהן נכחתי היו המוסיקאים והמסגרות בהן ניגנו. מיד תבינו.

ביום שישי, בבית העמודים שליד המדרחוב בנחלת בנימין, התקבצו חברים, בני משפחה וחובבי ג'אז לשמוע את הפרוייקט החדש של בית העמודים. מדובר ביוזמה מקסימה שבאה לתת מענה למוסיקאים לא מקצועיים, כאלה שהמוסיקה היתה חלק נכבד מחייהם בצעירותם ושתשוקתם למוסיקה לא שככה עם הזמן, אבל במשך השנים הם נאלצו להניח את הנגינה בצד לטובת העבודה, המשפחה ושגרת היום יום של החיים עצמם. גם אם המשיכו לנגן זה בדרך כלל היה לבד, מקסימום עם מערכת הסטריאו....

אלא שכמו שכל מוסיקאי יודע, הרצון לנגן, במיוחד ביחד עם מוסיקאים אחרים, בהרכב, חזק יותר מהכל, וכאן נכנס בית העמודים לתמונה. לפני מספר חודשים הם פרסמו מודעה שמזמינה מוסיקאים חובבים להצטרף למסגרת של נגינה בהרכבים, כאשר את המקום מספק בית העמודים ואת ההדרכה מספק מוסיקאי מקצועי.

בסך הכל יצאו לדרך שלושה הרכבים, מתוכם הגיעו לקו הסיום שני הרכבים. ההופעה הראשונה של אחד ההרכבים נערכה בצהרי יום שישי וניגנו בה שישה: מאיה איצקוביץ' בחצוצרה, נעם לוי, חבר ותיק שלי, בטנור ובחליל, אילן דיאמונד בגיטרה, יואב כהן אזולאי בפסנתר, גיא דויד, שהוא גם המדריך המוסיקלי של ההרכבים, בבאס ושחר עילם בתופים.

גיא דויד לא בא לנוח, לא עשה לחברי ההרכב הנחות וקבע רף דרישות גבוה. בהתאם לכך הקטעים שנבחרו היו יפים, מעניינים ומאד מאתגרים. הם גם הקפידו לבצע את הקטעים בעיבודים המקוריים, מה שהוסיף המון עניין וצבע למוסיקה.

חלק נכבד מהקטעים שנוגנו, כמו Cup Bearers של Tom Mcintosh (מתוך אלבום בשם הזה של Blue Mitchell), Mirrors של Joe Chambers (מתוך האלבום Breaking Point המופלא של Freddie Hubbard), Kiss and Run של Sam Coslow מתוך האלבום Plus Four וגם Gertrude Bounce של Richie Powell מתוך at Basin Street (Plus Four ו at Basin Street הם שני האלבומים האחרונים שהקליטה חמישיית Clifford Brown עם Max Roach ו Sonny Rollins) , לא זכיתי מעולם לשמוע בהופעה חיה לפני כן, והיה זה תענוג צרוף לשמוע אותם מנוגנים בפני קהל אוהד ומחבק שכלל גם לא מעט ילדים קטנים, שבאו לשמוע את הוריהם מגשימים חלום. היה יפה ומרגש, ואני מקווה שתהיה המשכיות גם להרכב הזה וגם לפרוייקט המבורך. זו ההזדמנות גם לספר שביום שישי הקרוב תתקיים ההופעה של ההרכב השני. ממליץ לקפוץ לשמוע ולתמוך.

בשבת, כאמור, נסעתי שוב לתל אביב. הפעם כדי לשמוע מחווה למוסיקאי האהוב עלי ביותר: Wayne Shorter. ההופעה התקיימה במסגרת פסטיבל הג'אז הבינלאומי ה-2 ביפו הנערך במרכז תרבות מנדל ביפו, שהוא מקום קטן ואינטימי. בכניסה קיבלו את פנינו (באתי עם שני בני) טריו של גיטרה-באס-תופים ובמבואה הוצגה תערוכת צילומים קטנה אך נהדרת של כל צלמי הג'אז בישראל. מדהים לראות איך, ממש כמו במוסיקה, כל אחד מהם מציג זוית ייחודית משלו ואמירה אישית. היו שם צילומים של אברהם קביליו, נעמי גנגי, יוסי צבקר (ששימש כאוצר התערוכה), בוב רוזנבאום, דיגי דקל,פטר ויט, עידו הלוי, מרגלית חרסונסקי וויקטור "מופרפוטו", כל אחד מהם נדרש לבחור שש תמונות בלבד, ואין לי ספק שהבחירה שלהם היתה בלתי אפשרית, מכיוון שלחבר'ה האלה יש כל כך הרבה תמונות טובות, גם של מוסיקאים מקומיים וגם של מוסיקאים מחו"ל. הייתי בהחלט שמח לראות תערוכה כזו בקנה מידה גדול בהרבה שתתן לכל אחד מהם יותר מקום לביטוי.


אדם נוסבאום. צילום: פטר ויט


אבל בואו נחזור להופעה. הפסטיבל כולו בנוי על שילובים של מוסיקאים ישראליים עם מוסיקאים אורחים מחו"ל, וגם המחווה ל Wayne Shorter היתה כזו. אבל בניגוד להופעות האחרות, כאן הנגנים היו כולם סטודנטים למוסיקה. ביניהם שלושה ישראלים: אסא קוק בחצוצרה, יובל דרבקין בטנור, ורועי קימלמן בתופים ושלושה אורחים: הבלגים קארל קוולנאר בפסנתר, ווילם היילן בגיטרה והסרבי מילוש קולביץ' בבאס.

מתוך החזרה להופעת המחווה לויין שורטר. צילום: פטר ויט
בחירת הקטעים היתה וודאי אתגר לא פשוט מכיוון שספר הלחנים של שורטר עצום ואין בו ולו קטע אחד שאיננו ראוי. ההרכב ניגן קטעים מתקופות שונות לאורך הקריירה של שורטר עם דגש חזק על שנות השישים המצויינות. היו שם קטעים מהתקופה עם ה Jazz Messangers של Art Blakey (Look at the Birdie מתוך Roots and  Herbs), עם ה Second Quintet של Miles Davis (Pinocchio מתוך Nefertiti) וכמובן קטעים רבים מתוך אלבומי ה Blue Note שיצאו תחת שמו של שורטר: Lost מתוך The Soothsayer, El Gaucho ו Footprints מתוך האלבום Adam’s Apple , Armageddon ו Virgo מתוך Night Dreamer , S.S. Golden Mean מתוך Without a Net (אלבום החזרה של Shorter ל BlueNote).


מתוך החזרה להופעת המחווה לויין שורטר. צילום: פטר ויט
הבחירה בדרבקין כנגן הטנור בהופעה הזו (מי שאמור להיכנס כביכול לנעליו הגדולות של Wayne Shorter) היתה מוצלחת ביותר, בשל הצליל שלו ואופי הנגינה המהורהר והפתלתל שמאפיין את Shorter. אבל האמת היא שכולם היו טובים. לאסא קוק היו כמה סולואים נהדרים , במיוחד ב Virgo וב El Gaucho, שני הבלגים, הפסנתרן והגיטריסט, סיפקו את המצע ההרמוני אבל בהחלט ידעו לתת בראש בסולואים והבאסיסט והמתופף שביחד היוו חוליית קצב מצויינת, אחידה ומהודקת שקשה להאמין שעד לפני שלושה ימים לא הכירו זה את זה. והיה גם צ'ופר בדמותו של המתופף Adam Nussbaum, מאסטר אמיתי, שהדריך את ההרכב ועבד איתם בימים שלפני ההופעה וגם עלה לנגן איתם את El Gaucho, שהיה אחד משיאי ההופעה.

יום שישי, 9 בספטמבר 2016

פסטיבל הג'אז הבינלאומי השני ביפו: 15-17 בספטמבר 2016

בשבוע הבא  (15-17 בספטמבר) יערך, זו הפעם השניה פסטיבל הג'אז הבינלאומי במרכז תרבות מנדל, יפו. הפסטיבל שנוסד על ידי עמיקם קימלמן יכלול 12 הופעות (ועוד שני ג'אם סשנים) בהם ישתפו פעולה מוסיקאים אורחים מחו"ל עם מוסיקאים מקומיים שינגנו שלל מחוות למלחינים האמריקאיים הגדולים (אלה שהשירים שכתבו הפכו לסטנדרטים: רוג'רס והארט, קול פורטר, הוגי קראמייקל) ולמבצעים ומלחינים מפנתיאון הג'אז (דיוק אלינגטון, אנטוניו קרלוס ג'ובים, ת'לוניוס מונק, הוראס סילבר, וויין שורטר, ג'אקו פסטוריוס).

האולמות קטנים יחסית ולחלק מן ההופעות כבר אזלו הכרטיסים, אז למה אתם מחכים ?



Sonny Stitt. צילום: בוב רוזנבאום
בנוסף, השנה תתקיים במקביל לפסטיבל גם תערוכת צילומים של מיטב צלמי הג'אז בארץ. למי שאינו יודע, יש לא מעט כאלה, ואהבתם הבלתי מתפשרת לג'אז ניכרת היטב בתמונותיהם. עד כה זכו להנות מהתמונות בעיקר מי שביקרו בדפי הפייסבוק של אותם צלמים (ולא לכולם יש חשבון פייסבוק) אבל הנה הזדמנות לראות את התמונות מודפסות, מוצגות על הכתלים ומקבלות את הכבוד המגיע להן.

את התערוכה אוצר צלם נהדר ואיש מקסים, יוסי צבקר, שהוא גם הצלם של בית האופרה הישראלית. יוסי מביא איתו מקצוענות אמיתית ונקודת המבט הייחודית שלו מניבה תמונות נפלאות שמצליחות ללכוד רגעים קטנים גם לפני וגם מאחורי הקלעים ולהעביר לצופה חוויה שהיא לא רק אסתטית אלא כמעט מוסיקלית.

עם הצלמים שתמונותיהם תשתתפנה בתערוכה נמנים: אברהם קביליו, נעמי גנגי, יוסי צבקר, בוב רוזנבאום, פטר ויט, דיגי דקל, עידו הלוי, מרגלית חרסונסקי וויקטור מופרפוטו. כל מי שנכח בהופעות ג'אז בארץ בשנים האחרונות בוודאי נתקל בהם, באותן צלליות שמתגנבות בשקט בחשכת האולם, מטפסים על הפיגומים בצדי הבמה, זוחלים על רצפות האולמות, סוחבים ציוד כבד על כתפיהם והכל כדי לתפוס רגע אחד נדיר ולהנציח אותו במצלמתם. בואו לראות יהיה מדהים.

התערוכה תתקיים במשך ימי הפסטיבל ותמשך עד ה-30 בספטמבר. 

LinkWithin

Blog Widget by LinkWithin