Very Tall - The Peterson/Jackson Collaboration

לאחרונה אני מוצא את עצמי חוזר לא מעט לג'אז המסורתי, ובשבוע האחרון התעמקתי בשיתוף פעולה של שני אמנים מהשורה הראשונה, ותיקים חשובים ומוכרים. 

האחד, אוסקר פיטרסון, פסנתרן מחונן שניגן בשנות החמישים עם כל האמנים הגדולים שהקליטו ב Verve (כדוגמת בן וובסטר, לסטר יאנג, קלארק טרי, לואי ארמסטרונג, סטן גטס) ולאחר מכן יצא לקריירת סולו/טריו מפוארת וארוכת שנים; והשני, מילט ג'קסון, נגן הויבראפון האגדי שנודע בעיקר בשל היותו חבר ברביעיית הג'אז המודרנית, אבל לצד פעילותו ארוכת השנים עם הרביעייה הוא הקליט גם לא מעט גם עם אחרים (מיילס, רולינס, קולטריין, בני גולסון, סוני סטיט ועוד).

בספטמבר 1961, חבר מילט ג'קסון לשלישיה של אוסקר פיטרסון (עם ריי בראון בבאס ואד ת'יפגן בתופים) וביחד הם הקליטו את האלבום Very Tall (בלייבל Verve).

גם פיטרסון וגם ג'קסון הם סווינגרים אדירים עם טכניקה אדירה, עם אמירה מלודית ברורה ויכולת לספר סיפור, והמפגש המוזיקלי ביניהם מאד טבעי וקולח. הם נותנים הרבה מרחב זה לזה ומרתק לשמוע אותם זה לצד זה. האלבום עצמו, כצפוי, מאד מיינסטרימי ונעים לאוזן. הפתעה לא צפויה נשמעת בפתיחה ל On Green Dolphin Street, כשפיטרסון מנגן ישירות על מיתרי הפסנתר. זה ריטואל די נפוץ היום, אבל אינני זוכר שאי פעם שמעתי את פיטרסון עושה את זה. 

בשנים שלאחר מכן נפגשו פיטרסון וג'קסון עוד מספר פעמים על הבמה ובאולפן והקליטו עוד כמה אלבומים:

Reunion Blues - אלבום אולפן משנת 1971 בלייבל הגרמני MPS כשלואי הייז מחליף את אד ת'יפגן בתופים.

The Milt Jackson Big 4 – הופעה חיה ומאד אנרגטית של הרביעיה בפסטיבל הג'אז במונטרי 1975 עם נילס-הנינג אורסטד פדרסון (NHOP) בבאס ומיקי רוקר בתופים.

Ain’t But A Few Of Us Left – הקלטה ללייבל Pablo, מ 1981 עם ריי בראון, הבאסיסט בהרכב המקורי, והמתופף גריידי טייט.

Two Of The Few – דואט של פיטרסון וג'קסון מ 1983, אף הוא יצא בלייבל Pablo שנולד לאחר הופעת דואט שערכו השניים.

ולבסוף, הקלטות משלושה ימי הופעות בבלו נוט בניו יורק בסוף נובמבר 1998 בהשתתפות ריי בראון והמתופף קארים ריג'ינס שהקטעים ממנה יצאו בשני אלבומים בלייבל Telarc:

The Very Tall Band: Live at The Blue Note ו The Very Tall Band: What’s Up?.

ההקלטות הללו התרחשו כבר אחרי שאוסקר פיטרסון לקה בשבץ שדי חיסל את יכולתו להשתמש ביד שמאל, ובכל זאת הוא מנגן נהדר. מי שעוד מקבל פה את הכבוד הראוי לו הוא ריי בראון עם מחרוזת סולו בס, ומזכיר לכולם איזה באסיסט ענק ומלודי הוא תמיד היה.

Daily album #7 - Pres and Sweets

Classics time. The more you listen and transcribe you understand that those guys were such bad ass players. From the roots of jazz and blues - everything is there, just listen !
Recorded for Verve, 1955.

Lester Young (ts), Harry "Sweets" Edison (tp), Oscar Peterson (p), Herb Ellis (g), Ray Brown (b), Buddy Rich (dr)

Phineas Newborn

קשה שלא להתפעם מהכשרון השופע של Phineas Newborn Jr.. "בשיאו הוא היה אחד משלושת הפסנתרנים הגדולים של כל הזמנים, לצדם של Bud Powell ו Art Tatum" כך אמר עליו Leonard Feather, המבקר האגדי של Downbeat.

או קחו למשל את מה שכתב עליו George Wein, מייסד פסטיבל Newport, ב Liner Notes לאלבום הבכורה של Newborn ב Atlantic:

For years now I've listened to people scream at me about unknown pianists they have discovered. "He’s greater than Bud . "He cuts Oscar . "He leaves Tatum standing still". As many times as I have heard these cries, that is how often I have been disappointed. In­variably, these unknowns are, at their best, simply minor talents, and, at their worst, pale copies of great pianists.

About a year ago I began to hear stories about a fan­tastic pianist in Memphis, Tenn. with the almost quaint sounding name of Phineas Newborn. Jr. Men I re­spected, such as John Hammond, Willard Alexander and, of course. Count Basie, among many others, insisted that I must hear this guy. Due to my previous sad experiences, I could not get excited. However, when I got a chance to really hear Phineas in Storyville [a nightclub in Boston which Wein owned], for the first time I was not disappointed. The unknown had lived up to his press notices.

Phineas (שאת שמו ביקש להגות כ- Fine As), נולד בשנת 1931 ב Memphis. אביו, Phineas Newborn Sr. היה מתופף ומנהיג להקת בלוז ואחיו Calvin ניגן בגיטרה. הוא התחיל ללמוד פסנתר בגיל 6 מהפסנתרן בלהקה של אביו, אך הגם שפסנתר היה ונשאר הכלי העיקרי שלו הוא ניגן גם חצוצרה, טובה, אופוניום, קרן יער, סקסופון וויבראפון.

הוא התחיל את הקריירה כנגן באלבום הראשון של B.B. King וניגן בהרכבי בלוז, אך היה זה Count Basie שהתניע את הקריירה של Newborn לאחר ששמע אותו בשנת 1952 בממפיס והכיר לו את John Hammond, המפיק של Columbia Records.

Phineas היה פסנתרן בעל שליטה מושלמת בפסנתר ובעל יכולת טכנית מופלאה בשתי הידיים. היכולת הזו כמובן באה לידי ביטוי באוניסונים המהירים שהיו חלק בלתי נפרד מנגינתו (אוניסון הוא נגינת שני קווים מוסיקליים זהים בו זמנית בשתי אוקטבות שונות, או בשני כלים שונים) בהופעות הוא היה נוהג לשים את יד ימין בכיס ולנגן סולו בשמאל בלבד כדי להפגין שיכולתו בשמאל אינה נופלת מיכולתו בימין. מבחינה סגנונית הוא היה מין שילוב של Art Tatum ו Oscar Peterson.

את האלבום הראשון שלו, Here Is Phineas, הקליט בשנת 1956 ל Atlantic עם Oscar Pettiford בבאס ו Kenny Clarke בתופים והוא מהווה תצוגת תכלית מצויינת ליכולות שלו. (שמעו במיוחד את הפתיחה שלו ל All The Things You Are ששואבת השראה מ Bach ומ Art Tatum, את Barbados ואת Dahoud הביבופיים, ואת הטייק שלו על Celia של Bud Powell).

בשנת 1958, לאחר שעבד גם עם Charlie Mingus, יצא לסיבוב הופעות באירופה עם חבורה של מוסיקאי ג'אז אמריקאיים, ביניהם Lee Konitz ו Zoot Sims. תיעוד של אחת ההופעות הללו בשבדיה יצא בלייבל SteepleChase תחת השם  Stockholm Jam Session וניתן לשמוע שם את Newborn עם Benny Bailey בחצוצרה, Oscar Pettiford בבאס ו Rune Carlsson בתופים ולצידם טרומבוניסט ובאריטוניסט בלתי מזוהים.

באותה שנה גם הקליט בטריו עם Roy Hyanes  ו Paul Chambers אלבום בשם We Three שיצא על שמו של Haynes ב Prestige.

בשנת 1961 הקליט עם ההרכב של Howoard McGee ו Teddy Edwards וגם לחוד עם כל אחד מהם

בהמשך אותה שנה גם הקליט אלבום נהדר בטריו (למעשה יש שם  2 טריו שונים: האחד עם Paul Chambers ו Philly Joe Jones והשני עם Sam Jones ו Louis Hayes) שיצאו באלבום World Of Piano!. הביצוע של Lush Life והסונטינה של Ravel שמשמשת כהקדמה שלו הם פנינה נדירה:

ב 1964 הקליט את The Newborn Touch עם Leroy Vinnegar בבאס ו Frank Butler בתופים.

אז איך זה ש Newborn נותר עלום שם והוא כמעט ואינו מוכר אפילו לחובבי הג'אז ? הסיבה לכך היא ש Newborn סבל כבר בתחילת דרכו מבעיות נפשיות והתמכרות לסמים ואלכוהול. אלו החזירו אותו באמצע שנות ה-60, בשיא הקריירה שלו, לעיר הולדתו Memphis בנסיון להתמודד עם השדים שלו. במהלך השנים שלאחר מכן הוא יצא מהגלות שגזר על עצמו לעיתים די נדירות והקליט מעט יחסית. היה זה Ray Brown, הבאסיסט שניגן עם Oscar Peterson, שמילא חלק חשוב בקריירה המאוחרת של Newborn - בכל פעם שמצבו של Newborn איפשר זאת, היה Brown לוקח אותו לאולפן ומקליט עמו בטריו.

כך הוקלטו למשל Please Send Me Somenoe To Love ו Harlem Blues במהלך יומיים בחודש פברואר 1969 עם Ray Brown ו Elvin Jones בתופים. ובשנת 1976 הוקלט, שוב באותו הרכב, האלבום Back Home. וכמה חודשים לאחר מכן בסוף שנת 1976 הוקלט Look Out – Phineas is back, הפעם עם Jimmy Smith בתופים.

בשנת 1978, עשור לאחר שעזב את New York, חזר Newborn להופיע בה, ובעקבות סדרת הופעות מוצלחת הוא גם הוזמן לנגן בפסטיבל Montreux בכמה הרכבים: עם Jay McShann, Hank Jones, John Lewis ואפילו בשלישיית פסנתרים עם Herbie Hancok ו Chick Corea.

ולסיום, קבלו את הוידאו הזה משנת 1962 עם Al McKibbon בבאס ו Kenny Dennis בתופים: