לאחרונה אני מוצא את עצמי חוזר לא מעט לג'אז המסורתי, ובשבוע האחרון התעמקתי
בשיתוף פעולה של שני אמנים מהשורה הראשונה, ותיקים חשובים ומוכרים.
האחד, אוסקר
פיטרסון, פסנתרן מחונן שניגן בשנות החמישים עם כל האמנים הגדולים שהקליטו ב Verve (כדוגמת בן וובסטר, לסטר יאנג, קלארק טרי, לואי ארמסטרונג, סטן גטס)
ולאחר מכן יצא לקריירת סולו/טריו מפוארת וארוכת שנים; והשני, מילט ג'קסון,
נגן הויבראפון האגדי שנודע בעיקר בשל היותו חבר ברביעיית הג'אז המודרנית, אבל לצד
פעילותו ארוכת השנים עם הרביעייה הוא הקליט גם לא מעט גם עם אחרים (מיילס, רולינס,
קולטריין, בני גולסון, סוני סטיט ועוד).
בספטמבר 1961, חבר מילט ג'קסון לשלישיה של אוסקר פיטרסון (עם ריי
בראון בבאס ואד ת'יפגן בתופים) וביחד הם הקליטו את האלבום Very
Tall (בלייבל Verve).
גם פיטרסון וגם ג'קסון הם סווינגרים אדירים עם טכניקה אדירה, עם אמירה מלודית ברורה ויכולת לספר סיפור, והמפגש המוזיקלי ביניהם מאד
טבעי וקולח. הם נותנים הרבה מרחב זה לזה ומרתק לשמוע אותם זה לצד זה. האלבום עצמו,
כצפוי, מאד מיינסטרימי ונעים לאוזן. הפתעה לא צפויה נשמעת בפתיחה ל On Green Dolphin Street, כשפיטרסון מנגן ישירות על מיתרי הפסנתר. זה
ריטואל די נפוץ היום, אבל אינני זוכר שאי פעם שמעתי את פיטרסון עושה את זה.
בשנים שלאחר מכן נפגשו פיטרסון וג'קסון עוד מספר פעמים על הבמה
ובאולפן והקליטו עוד כמה אלבומים:
Reunion Blues - אלבום אולפן משנת 1971 בלייבל הגרמני MPS כשלואי הייז מחליף את אד ת'יפגן בתופים.
The Milt Jackson Big 4 – הופעה
חיה ומאד אנרגטית של הרביעיה בפסטיבל הג'אז במונטרי 1975 עם נילס-הנינג אורסטד
פדרסון (NHOP) בבאס ומיקי רוקר בתופים.
Ain’t But A Few Of Us Left – הקלטה
ללייבל Pablo, מ 1981 עם ריי בראון,
הבאסיסט בהרכב המקורי, והמתופף גריידי טייט.
Two Of The Few – דואט של פיטרסון וג'קסון מ 1983, אף הוא יצא בלייבל
Pablo שנולד לאחר הופעת דואט שערכו השניים.
ולבסוף, הקלטות משלושה ימי הופעות בבלו נוט בניו יורק בסוף נובמבר
1998 בהשתתפות ריי בראון והמתופף קארים ריג'ינס שהקטעים ממנה יצאו בשני אלבומים
בלייבל Telarc:
The Very Tall Band: Live at The Blue Note ו The
Very Tall Band: What’s Up?.
ההקלטות הללו התרחשו כבר אחרי שאוסקר פיטרסון לקה בשבץ שדי חיסל את
יכולתו להשתמש ביד שמאל, ובכל זאת הוא מנגן נהדר. מי שעוד מקבל פה את הכבוד הראוי לו
הוא ריי בראון עם מחרוזת סולו בס, ומזכיר לכולם איזה באסיסט ענק ומלודי הוא
תמיד היה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה