פסטיבל ג'אז בים האדום: 25-27 באוגוסט, 2019

לאתר הפסטיבל

בסוף החודש (25-27 באוגוסט) יתקיים בפעם ה-33 פסטיבל ג'אז בים האדום באילת. אלי דג'יברי, המופקד על ניהולו האמנותי של הפסטיבל בשנים האחרונות, יצר תכנית מוזיקלית מגוונת ומעניינת עם שמות גדולים ואמנים מוכרים מהארץ ומחו"ל לצד אמנים פחות מפורסמים, אך לא פחות טובים.

הפסטיבל מתקיים בשני מתחמי הופעות, וההופעות מתחלקות לסירוגין ביניהם:

Port Arena – אולם ההופעות המרכזי, עם מקומות מסומנים.

Red Note – האולם הקטן יותר, בו המקומות אינם מסומנים.

כמו שאתם בטח יודעים, בהופעה חיה תמיד יש הפתעות ובהופעת ג'אז – על אחת כמה וכמה. כבר הייתי בהופעות רבות ש"על הנייר" נראו מבטיחות אך התגלו כמשמימות ומנגד, הייתי גם בהופעות מופלאות כשבאתי עם ציפיות נמוכות ויצאתי מחויך מאושר.

בדיוק מסיבה זו אני שמח על שינוי המדיניות של הפסטיבל שחזר בו ממכירת כרטיסים בודדים להופעות למתכונת של מכירת כרטיס כניסה יומי/תלת יומי, מה שמאפשר ומעודד "נטילת סיכונים" מצד הקהל והגעה להופעות שאינן בהכרח באיזור הנוחות או בתחום העניין הטבעי של הקהל.

אז מה בתכנית השנה ? הפסטיבל, כמסורתו במשך למעלה משלושים שנות קיומו, אינו מתרכז רק בג'אז והוא כולל סגנונות רבים. אני, מטבע הדברים, אתמקד בהופעות הג'אז.

נפתח, כמו תמיד, באורחים מחו"ל (למרות שגם ההרכבים הישראליים מכילים לא מעט ישראלים שגרים ויוצרים בחו"ל).

החצוצרן Marquis Hill יופיע עם הרכב בשם ה Blacktet והם עושים שילוב של ג'אז קלאסי עם מודרני, עם היפ-הופ, ניו-סול ושיקאגו-האוס. הרבה מילים מפוצצות אבל הנה הופעה מעולה שלהם בבימהאוס באמסטרדם מלפני שלושה חודשים שתעשה לכם סדר ותראה לכם בדיוק על מה מדובר:

Bimhuis TV | Marquis Hill Blacktet

לארץ, אגב, יגיע ה Balcktet בהרכב אחר מאשר בוידאו: Joel Ross בויבראפון ופסנתר, Logan Richardson בסקסופון, Jeremiah Hunt בבאס, ו Joe Dyson בתופים.

בנוסף ישתתף Marquis Hill בהופעת מחווה לחצוצרן הנפלא Roy Hargrove שנפטר בנובמבר בשנה שעברה לאחר מחלה ממושכת והוא רק בן 49. לצדו של Hill ינגנו ארבעה מוסיקאים ישראליים צעירים החיים ופועלים היום בניו יורק: אלכנסדר לוין בסקסופון, תום אורן בפסנתר, אלון ניר בבאס ואלון בנימיני בתופים.

הסקסופוניסט Kenny Garrett שתמיד תענוג לשמוע אותו, יגיע בהרכב של חמישיה עם Vernell Brown בפסנתר, Corcoran Holt בבאס, Samuel Laviso בתופים ו Rudy Bird בכלי הקשה.

הנה ההרכב של Kenny Garrett שיופיע כאן, בהופעה בבלו-נוט במילאנו באפריל השנה:

האורח הבא הוא הזדמנות שאסור לפספס – Enrico Rava, החצוצרן האיטלקי החשוב והנפלא חוגג 80, ויגיע עם הרכב שכולו מוסיקאים איטלקים: Giovanni Guidi בפסנתר, Francesco Diodati בגיטרה חשמלית, Franseco Bearzatti בטנור, Gabriele Evangelista בבאס, ו Enrico Morello בתופים. מי שמכיר את ראווה יודע שחוץ מזה שהוא מוזיקאי מרתק, הוא יודע לבחור מעולה את המלווים שלו מקרב המוזיקאים הצעירים האיטלקים.

הנה ההרכב הזה בהופעה השנה:

הסקסופוניסט Donny McCaslin יופיע עם ההרכב שלו עם Jason Lindner בקלידים, Tim Lefebvre בבאס, Zach Danziger בתופים. זה שלושת רבעי מההרכב (למעט המתופף) שהשתתף באלבומו האחרון של David Bowie.

הטריו של המתופף הניו יורקי Ari Heonig  יופיע עם הפסנתרן ניתאי הרשקוביץ' ועם הבאסיסט אור ברקת.

וכאן הם בהופעה בארץ מלפני שנתיים:

אחרי שבשנה שעברה הביא אלינו את Herbie Hancock, השנה אלי דג'יברי ינגן בפאוור טריו עם שני בוגרים נוספים של ההרכב של Miles Davis: הבאסיסט  Ron Carter והמתופף Al Foster. לא נראה לי שצריך להגיד הרבה מעבר לזה.

הגיטריסט הצרפתי Richard Manetti יעלה מחווה לגיטריסט הצועני Django Reindhardt, עם Frederic d’Oelsnitz בפסנתר ופסנתר חשמלי, Jean Marc Jafet בבאס ו Yoann Serra בתופים. הנה הופעה שלהם מלפני שנתיים:

בואו נעבור לישראליים -

הטריו של הבאסיסט אבישי כהן, יפתח את הפסטיבל בחגיגת השקה לאלבומו החדש Arvoles, עם הפסנתרן האזרבייג'ני אלצ'ין שירינוב והמתופף נעם דוד. בהופעה יתארחו גם הטרומבוניסט אבי ליבוביץ' ושם טוב לוי בחליל (במקום Bjorn Samuelsson ו Anders Hagberg שמנגנים בכלים אלו באלבום).

פרוייקט 'לא סטנדרטים', מבית הצוללת הצהובה, פועל כבר למעלה מעשור ואחראי על כמה משידוכי הג'אז המקוריים במוזיקה הישראלית. הפרוייקט כבר התארח בפסטיבל הג'אז באילת, אבל הפעם, לראשונה בתולדות הפרויקט, יוצא אלבום אוסף חדש המציג ביצועים ממיטב שיתופי הפעולה עם מוזיקאים מהארץ ובינלאומיים בשנים האחרונות. לרגל יציאת האלבום יעלה מופע מיוחד וחגיגי עם הרכב עשיר בהובלתו של תומר בר וחבורה נכבדת של אורחים: אלון אולארצ'יק, שלמה גרוניך, יוני רכטר, שלומי שבן ולראשונה גם רונה קינן.  לצדו של תומר בר (קלידים, פסנתר והפקה מוזיקלית) ינגנו גם אלכסנדר לוין בסקסופון, יוראי אורון בבאס, עופרי נחמיה בתופים, יוליה קליין וניצן קנטי בכינור, נועה איילי בצ'לו, נועם חיימוביץ' בויולה.

אחת ההופעות המסקרנות היא מפגש פסגה בין ארבעה פסנתרנים, מהמובילים בג'אז הישראלי – יונתן אבישי, עומרי מור, עומר קליין ותום אורן. כל אחד מהם הוא מוסיקאי מרתק בזכות עצמו, אך מעניין יהיה לשמוע מה יניב השילוב ביניהם. הערב יחולק לשלושה חלקים ובאמצעות שני פסנתרים ינגנו הארבעה סולו, דואטים ולבסוף – כולם ביחד.

החצוצרן דני רוזנפלד מנהיג בשנים האחרונות שמינייה (!) שמחייה את הביבופ של שנות הארבעים. נדיר היום לשמוע הופעה שלמה שמבוססת על החומרים המעולים האלה, ועוד יותר נדיר לשמוע את זה בהרכב של שמינייה ועוד עם נגנים כל כך טובים: דני רוזנפלד בחצוצרה, עופר שפירא באלט, קובי סלומון בטנור, אלון פרבר בבריטון, יונתן וולצ'וק בטרומבון, יונתן ריקליס בפסנתר, רם ארז בבאס ויונתן רוזן בתופים.

הנה וידאו שלהם שצילם יוסי צבקר בהופעה בית העמודים:

יש כמובן הופעות נוספות שאינן ג'אז כמו: שלומי שבן וחווה אלברשטיין, הזמרת Buika, זמר הפלמנקו Diego El Cigala, Amadou and Mariam ממאלי ועוד.

בנוסף תתקיים השנה, לראשונה, תחרות הסקסופון על שם Michael Brecker. בשלב הראשון יופיעו שמונת המועמדים שנבחרו מתוך מאות סקסופוניסטים שהגישו מועמדות. ובשלב הגמר יופיעו שלושת הפיינליסטים.

כמו כן יקיים הפסטיבל את הג'אם סשן הלילי המסורתי, כתות אמן ואת "תכנית הצעירים" (שבוע של סדנאות עם מיטב אמני הפסטיבל שיערך לפני הפסטיבל עצמו).

אביתר סליבניק - לקראת שתי הופעות בישראל

Photo by Steven Cropper at Ronnie Scott's Jazz Club

אם אתם מעורים בסצינת הג'אז הישראלי, השם אביתר סליבניק לא אמור להיות זר לכם. בארבע השנים האחרונות אביתר הוא המנוע שיושב מאחורי התופים ברביעייה של אלי דג'יברי וביחד עם תום אורן ותמיר שמרלינג הם מופיעים בהצלחה בכל המועדונים והפסטיבלים החשובים בעולם. 

אביתר החל את לימודי התופים בגיל 8 (לאחר שנתיים של לימודי דרבוקה בחוג אחרי בית הספר) ולמד אצל מיטב המורים בישראל (הנרי ורד, איסר טננבאום, שי זלמן, ניר נקב) לאחר שסיים את בית הספר ע"ש תלמה ילין, שירת כמוסיקאי מצטיין בצבא, וסיים אף את תכנית המצטיינים - ה"ג׳אז אינסטיטיוט" ברימון, עבר סליבניק לבוסטון להשלים תואר במוסיקה בברקלי.

לאחר סיום התואר בברקלי עבר סליבניק לניו יורק, שם הוא מופיע במועדוני הג׳אז החשובים בסצינה הניו יורקית כגון: Smalls Jazz Club, Dizzy;s Coca Cola Club, Smoke, The Jazz Standard, Blue Note, Mezzrow, Zinc Bar ועוד..

בנוסף, כאמור, הוא חבר ברביעייה של אלי דג'יברי ובין היתר השתתף באלבום האחרון של דג'יברי, Soul Staion, שהוא מחווה לאלבום המופתי של Hank Mobley, מכיל את כל הקטעים מהאלבום המקורי בביצוע מחודש ונפלא של הרביעייה.

מלבד עבודתו לצד אחרים הוא מלחין ומעבד מוזיקה להרכב שלו, בדרך כלל חמישייה עם סקסופון וחצוצרה בפרונט. כמי שמאזין בעיקר למוסיקה משנות החמישים והשישים אך חי במציאות המורכבת של המאה ה-21, יש במוסיקה שלו שילוב של שני העולמות: הקלאסי והמודרני.

תפסתי את אביתר לשיחה ממש כמה ימים לאחר ששב מסיבוב הופעות עם הרביעייה ולפני הופעותיו בארץ.

Photo by Steven Cropper at Ronnie Scott's Jazz Club

היכולות המשמעותיות ביותר שהוא מביא איתו לבמה, לדעתו, הן יכולת ההקשבה שלו, המוזיקליות והיצרתיות. הן אלה שמאפשרות לו לתת למוזיקאים האחרים בהרכב את התמיכה שהם צריכים אבל באופן אקטיבי, תוך כדי שהוא כל הזמן מנסה להפתיע ולחולל רגעים מוזקליים שבנויים על תקשורת בין הנגנים ומתרחשים באותו הרגע, ללא תכנון מוקדם; "חשוב לי להיות פתוח למה שקורה ברגע וליצור רגעים שאולי לא היו קורים אם היינו סתם מנגנים".

כמנהיג הרכב, הוא מסביר, שהדבר שהכי חשוב לו על הבמה הוא התקשורת בין הנגנים וההנאה שבנגינה המשותפת. "הנגנים שאיתי יודעים שלמרות שהקטע כתוב, זה לא תנ"ך. אני תמיד בעד הפתעות, והכי אוהב שאנחנו זורקים אחד לשני דברים".

לאור זה לא הופתעתי מתשובתו כששאלתיו מה הרכב החלומות שהיה רוצה לנגן בו. תשובתו היתה: "אני מתלבט בין הרביעייה הנוכחית של Wayne Shorter לבין זו של Coltrane."

בין המתופפים המשפיעים עליו הוא מונה את Tony Williams, Art Blakey, Roy Haynes, Art Taylor ומהדור הצעיר יותר: Eric McPherson, Jeff 'Tain' Watts ו Marcus Gilmore.

אביתר מגיע לביקור מולדת מניו יורק (אשר בה הוא מתגורר בשנים האחרונות) ומעלה שתי הופעות מיוחדות של מוסיקה מקורית ועיבודים לקטעי ג׳אז מסורתיים וקלאסיים. 

ההופעה הראשונה תתקיים ב 18.8.19 ב 19:00, אביתר סליבניק והטריו שלו (אלכסנדר לוין בסקסופון וברק מורי בבאס) יופיעו בבית העמודים בתל אביב בהופעת ביקור מיוחדת שתכלול עיבודים מקוריים שיפיחו רוח חדשה בסטנדרטים ידועים.  

ההופעה השניה תתקיים ב 1.9.19 ב 21:00, החמישייה של אביתר סליבניק בהופעת בכורה בארץ של לחנים מקוריים שמשלבים את הג׳אז הניו יורקי עם הסגנון היחודיי של אביתר. החמישייה תכלול את רון ורבורג בחצוצרה, אסף אבן צור בסקסופון, תום אורן בפסנתר ואלון ניר בבאס, כולם נגנים משובחים ממיטב האמנים הישראלים בסצינה הניו יורקית העכשווית. ההופעה תתקיים במועדון השבלול המיתולוגי אשר עומד להיפתח מחדש במיקום חדש בתל אביב.

בכנות, מי מכם שמע על Don Sleet ?

לאחרונה אני שומע יותר ויותר אלבומים של מוזיקאים פחות מוכרים. נכון, באופן כללי, רוב אמני הג'אז, מלבד אולי Parker, Miles, Louis Armstrong ו Coltrane, אינם מוכרים מחוץ לחוג המצומצם של חובבי הג'אז. אבל אני מדבר על מוזיקאים שנותרו אלמוניים אפילו לאזניהם של מאזינים וותיקים ומנוסים. 

בכנות, מי מכם שמע על Don Sleet ?

Don Sleet היה חצוצרן נפלא שפעל בתחילת שנות השישים, בנגינתו הוא מזכיר מאד את Blue Mitchell, אבל ניתן לשמוע גם לא מעט השפעות של Art Farmer, Chet Baker, Kenny Dorham ו Miles Davis. אלא שבניגוד לכל אלו, Sleet נותר אלמוני מכיוון שכמעט ולא הקליט ומיעט להופיע. יש לו בסך הכל אלבום אחד תחת שמו ועוד מספר אלבומים בהם השתתף כסיידמן. בכולם הוא מנגן אדיר באופן שרק מדגיש את סיפורו הטרגי.

Sleet נולד באינדיאנה בשנת 1938. בגיל 10 עברה משפחתו לסן דייגו. אביו ניהל תכנית מוזיקה בבתי ספר ודון הצעיר קיבל חינוך מוזיקלי קלאסי, בתחילה על פסנתר למשך ארבע שנים ולאחר מכן בחצוצרה. הוא למד כשנה עם Childers Buddy, שהיה החצוצרן המוביל בהרכב של Stan Kenton, וסגנונו הושפע ממנו מאד. בנוסף הוא למד תיאוריה והרמוניה עם Daniel Lewis בסן דייגו ועם Shorty Rogers בלוס אנג'לס.

כנער הוא ניגן חצוצרה שניה בפילהרמונית של סן דייגו אבל ליבו תמיד נטה לג'אז. כבר בתקופת התיכון הוא רצה לעזוב את בית הספר ולהתחיל להופיע אבל אביו עצר אותו. אחרי שסיים את לימודיו בתיכון הוא החל להופיע באיזור סן דייגו ולוס אנג'לס. הוא ניגן עם נגנים מקומיים, בהרכבים קטנים וב big bands - בין היתר עם ב San Diego’s State College Band, עם הוויברפוניסט Terry Gibbs,  ובשלב מסוים אף הצטרף לתזמורת של Stan Kenton לתקפוה קצרה. הוא ניגן במועדון Jazz City בלוס אנג'לס כחימום בהופעות של בילי הולידיי ואפילו של ארט בלייקי והג'ז מסנג'רז. במהלך שנות השישים המוקדמות הוא ניגן עם Shelly Manne והיתה אפילו פעם אחת כשצ'ט בייקר הופיע בעיר והזמין את Sleet לעלות לנגן איתו. אט אט החל Sleet לקבל הצעות להופיע גם מחוץ לחוף המערבי והוא הופיע גם בניו יורק ובשיקגו.

למרות שדון סליט היה לבן שהתחנך ופעל בעיקר בחוף המערבי, הצליל שלו נטה יותר לכיוון של המוזיקאים השחורים שפעלו בחוף המזרחי.

ב 1960 היה Sleet חבר בחמישייה של המתופף Lenny McBrowne, לאחר ש McBrowne, תלמידו של Max Roach, נסע לעבוד בחוף המערבי והקים שם הרכב עם Daniel Jackson בטנור (עוד מוזיקאי מצויין שכמעט ואינו מוכר ועשה את רוב העבודים להרכב הזה), Terry Trotter בפסנתר, Herbie Lewis בבאס.

ההרכב הזה שם לו למטרה להביא את ה Hardbop של המזרח לחוף המערבי והקליט שני אלבומים תחת שמו של Lenny McBrowne: הראשון הוקלט בינואר 1961 בלוס אנג'לס ונקרא Lenny McBrowne and the 4 Souls והוא הוקלט ביוזמתו ובהפקתו של לא אחר מאשר Cannonball Addereley, ששמע את ההרכב בעת שהיה בסיבוב הופעות בחוף המערבי.

האלבום השני נקרא Eastern Lights, והוקלט באוקטובר 1960. ההרכב נשאר אותו הרכב מלבד Herbie Lewis שהוחף בידי Jimmy Bond.

אבל גולת הכותרת בקריירה הקצרה של Sleet וההקלטה הטובה ביותר שלו היתה ללא ספק ב 16 במרץ 1961 אז הקליט Sleet בן ה 22 את אלבומו היחיד כלידר – All Members עבור הלייבל JazzLand. האלבום הוקלט בניו יורק ומנגנים בו חבורה מכובדת ביותר המונה את Jimmy Heath בסקסופון טנור, Wynton Kelly בפסנתר, Ron Carter בבאס ו Jimmy Cobb בתופים. 

כמצופה מחבורת נגנים כזו, התוצאה בהחלט בהתאם. Sleet מרגיש לגמרי בבית בין המוזיקאים הענקים הללו והמעמד הזה מוציא ממנו את המיטב. הוא מנגן נפלא והשילוב של החצוצרה שלו עם הצליל החם של Jimmy Heath נשמע מעולה. עם רית'ם סקשן כמו קלי/קרטר/קוב קשה ליפול. וגם Wynton Kelly יש כמה סולואים סוחפים, אלגנטיים ומלאי סווינג כהרגלו.

זו היתה אמורה להיות נקודת זינוק בקריירה של Sleet. אלבום ראשון כל כך חזק של חצוצרן לבן מהחוף המערבי עם חבורה כזו של אריות ג'אז ... אלא שעם החשיפה וההצלחה החלו גם הבעיות. בעיקר סמים.

לאחר סשן הקלטות* עם Shelly Manne ביולי-אוגוסט 1964 שתועד ב Shelly Manne and his Men and Orchestra ולאחר מכן יצא כאלבום בשם My Fair Lady, Unoriginal cast, נעלם Sleet מהזירה, בהיותו בן 26 בלבד. במהלך השנים שחלפו הוא היה עסוק בעיקר בניסיונות להיגמל מהסמים ולשקם את עצמו, אבל לאחר שכבר הצליח להיגמל בתחילת שנות השבעים, הסצינה השתנתה מאד עבור מוזיקאי ג'אז. היה לו קשה מאד להתפרנס, לקבל עבודות וכתוצאה מכך נפגע גם כושר הנגינה שלו והוא לא הצליח לחזור ליכולות שהדגים באלבומים שהקליט בתחילת שנות השישים.

* באלבום עם Shelly Manne מנגנים: Don Sleet בחצורה, Charlie Kennedy באלט, Russ Freeman בפסנתר, Monte Budwig בבאס ו Shelly Manne כמובן בתופים. בנוסף הם מגובים בתזמורת עם Conte Candoli, Al Porcino, Ray Triscari, Jimmy Zito בחצוצרות, עם Mike Barone, Bob Edmondson, Frank Rosolino בטרומבונים, עם James Decker, Richard Perissi בקרנות יער, John Bambridge בטובה, Justin Gordon, Jack Nimitz ו Paul Horn בסקסופונים, ו Jack Sheldon ו Irene Kral בשירה.

הוא נפטר מסרטן ביום האחרון של שנת 1986 ובלווייתו ניגנו החצוצרנים Jack Sheldon ו Conte Candoli.

תנו לו צ'אנס. מבטיח לכם שהוא יעיף אתכם.