שאולי עינב הוא סקסופוניסט (טנור / סופרן) ומלחין ישראלי, במקור מכפר
אוריה. כבר הרבה זמן שהדיסק שלו, Opus One, מ 2010, יושב אצלי בראש
רשימת ההמתנה לפוסט בבלוג, אבל עד עכשיו לא הסתייע... אלא שלפני חודש הוציא שאולי,
שבינתיים גם עבר לפריז, אלבום חדש בשם A Truth About Myself ולשמחתי, בניגוד אלי, הוא לא התרשם מחוסר המעש
שלי לגבי הדיסק הקודם שלו ושלח לי עותק מהדיסק החדש.
כעת נקרתה בידי ההזדמנות לכפר על מחדלי ולתפוס שתי ציפורים במכה אחת.
כמו תמיד – הכי פשוט יהיה אם תשבו ותשמעו את המוסיקה בעצמכם. כל
הנסיונות שלי לתאר לכם אותה יהיו בערך כמו להסביר לעיוור מה זה צבע וורוד, אבל
בואו ננסה בכל זאת.
Jerusalem Theme הוא הקטע הפותח את Opus
One, האלבום השני של שאולי עינב, שהוקלט בשנת
2010 עבור הלייבל הצרפתי Plus Loin Music. מנגנים בו שאולי עינב
בסקסופונים, שי מאסטרו בפסנתר, Andy Hunter בטרומבון, Joseph Lepore בבאס ו Johnathan
Blake בתופים.
המוסיקה של שאולי עינב מורכבת, מתוחכמת ובהחלט לא מתחנפת. אלו לא קטעי
hard bop משנות השישים, ועבור חלקם בהחלט
צריך להשקיע האזנות חוזרות כדי לקבל תמורה מלאה (אני יודע כי שמעתי את האלבומים
הללו מעל 20 פעמים) אבל איזו תמורה אדירה מקבלים כאן: המוסיקה שכתב עינב כובשת
אותך באלגנטיות שלה וסוחפת בגרוב, במקצבים ובשלל צבעים מוסיקליים. ההשקעה בתזמורים
ובעיבודים ניכרת כבר מהצליל הראשון ולאורך כל האלבום נותנת תחושה מאד מהודקת
ומוקפדת למוסיקה, אבל מבלי לפגום באנרגיה הספונטנית ובאימפורביזציה, וזה לא משהו
שבא בקלות. למעשה, יש ניגוד מקסים בין מוקפדות הקטעים הכתובים והחופש המוסיקלי שיש
לנגנים בסולואים. הטאצ' הישראלי, אם תהיתם, נוכח במוסיקה של עינב אולם זה אינו
המוטיב המרכזי.
יש לשאולי עינב צליל ויכולת טכנית מצויינים על הסקסופון והוא יודע
להעמיד את היכולות האלה לשירות המוסיקה שלו ולא להסתתר מאחוריהם. לי הוא מזכיר
בהרבה נקודות את Wayne Shorter גם בהלחנה וגם בנגינה, ועוד
לא דיברנו על הסופרן שלו: כלי שהוא כל כך בעייתי מבחינת גוון הצליל שלו, מוציא אצל
שאולי צליל אקספרסיבי, מתוק וחם, ללא ספק מהמיוחדים ששמעתי (בזה הוא דווקא ממש לא
דומה לשורטר....)
בין ההשפעות הבולטות על הנגינה שלו מונה שאולי את "קולטריין,
שורטר, מונק, הרבי הנקוק, דון בייאס, פרקר, רולינס. אני מקשיב הרבה לפרוקופייב,
אריק סאטי, וכמובן לבני דורי וחבריי מני יורק (רבים מאד)."
את לימודי המוסיקה שלו החל שאולי
בנגינה בכינור. "המעבר מהכינור לסקסופון לא היה מיידי, היו שנתיים
בהם ניסיתי גם פסנתר ותופים, בגדול, לא ממש אהבתי את הנוקשות של מתודות הלימוד
הקלאסיות, ייתכן ואם היה לי מורה יותר חיובי ופתוח אז עדיין הייתי נגן קלאסי.
הסקסופון הוצע לי ממש במקרה במסגרת חוגים בפנימיה בה למדתי מכיתה ז-יב (בויאר,
י-ם) והלכתי לחוג ומאד התלהבתי."
הוא למד סקסופון אצל כמה מורים אבל את החשיפה לג'אז ואת ההשפעה הגדולה
קיבל מ Arnie Lawrence שהגיע לארץ במטרה לקדם
שלום בין יהודים וערבים באמצעות המוסיקה. בהמשך סיים תואר ראשון באקדמיה למוסיקה
בירושלים. את התואר השני כבר עשה בחו"ל (Eastman School
Of Music) שם למד עם Walt Weiskopf ולאחר מכן
השתלב בסצנת הג'אז בניו יורק.
לפני כשנה עבר עם רעייתו לפריז, שם גם הקליט את אלבומו השלישי, שיצא
בלייבל Cristal Records ונקרא A Truth About Me. מנגנים בו Andy
Hunter בטרומבון, Antonin
Tri Hoang בסקסופון אלט ובבאס קלרינט, Paul Lay בפסנתר, Florent
Nisse בבאס, Louis Moutin בתופים וכמובן שאולי עינב
בסקסופון טנור ובסופרן.
באלבום הזה, שאולי גם לוקח צעד קדימה מהאלבום הקודם מבחינת מורכבות
הלחנים והאלתור, הוא מנסה להוציא את האמת המוסיקלית שלו החוצה. אני שמח לספר לכם,
שעד כמה שזה נשמע יומרני, הוא עומד יפה במשימה וקשה שלא לאהוב את מה ששומעים. קחו
למשל את הקטע Nomads: הלחן עצמו כל כך עדין
והאלתור של שאולי מאד קולטרייני, כולו אש ועצמה.
"השימוש בסופרן יחד עם הטרומבון מעניק מצלול מאד יפה, בכלל,
למרות שהכתיבה בדיסקים האחרונים היא לחמישיה (וקצת שישייה), כאשר אני כותב אני
חושב על כל כלי כנציג מתוך התזמורת, כך שאני כותב באמת לביג בנד ומזקק אותו להרכב
קטן"
ובאמת מי שזימן לי הפתעה מאד
נעימה בשני האלבומים הללו הוא הטרומבוניסט Andy Hunter. מזמן לא נהניתי כך
מטרומבון, כל כך מיוחד ומוסיקלי.
ממש כשכבר סיימתי לכתוב את הפוסט ראיתי לגמרי במקרה ששאולי הוציא דיסק
נוסף ב 2013 בשם Generations בו הוא מנגן עם איתי קריס
בחליל, Don Friedman בפסנתר, אור ברקת בבאס ו Elliot Zigmund בתופים. הם מנגנים באלבום הזה בעיקר
סטנדרטים וזו הזדמנות לשמוע את שאולי כשהוא מנגן חומר שאינו שלו (רמז: נשמע פצצה).
כששאלתי אותו לפשר שיתוף הפעולה הזה סיפר שאולי שההיכרות עם Don
Friedman הגיעה לאחר שהלה הופיע בישראל והסתבר שהם גרים
בשכנות בניו יורק. הם נפגשו מספר פעמים לנגן בביתו של Friedman והמפגשים הללו הולידו מספר
הופעות ולבסוף גם את האלבום Generations בהוצאת Positone.
שאולי יגיע לארץ בדצמבר לארבע הופעות עם יונתן וולצ׳וק, רונן שמואלי,
יונתן רוזן ואברי בורוכוב.
ההופעות יתקיימו בתאריכים: 19.12 (בבית שפירא בפ"ת), 21.12 (בבית
הכט בחיפה), 24.12 (בצוללת הצהובה בירושלים) וב 28.12 (באוזןבר בת"א).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה