יום שישי, 22 בפברואר 2013

רביעיית אורי גורביץ' - "וידוי"

בשקט בשקט, די מתחת לרדאר של רובנו, ממשיך ברק וייס לנהל את סדרת הג'אז בבית אביחי בירושלים שמנפיקה הופעות מצויינות. הפעם היתה זו הופעתו של אורי גורביץ' המעולה שעשה מחווה למוסיקה של סשה ארגוב. הרביעייה שלו כללה את ניתאי הרשקוביץ' בפסנתר, גלעד אברו בבאס ואביב כהן בתופים.

בניגוד להופעות הקודמות בהן הייתי בבית אביחי שהתנהלו בחצר הפנימית והקרירה, הפעם העונה הכתיבה הופעת פנים. זו נערכה ב"ח7" שהוא לא פחות מאולם בתוך קומה 7- בחניון (המתוקתק להתקנא) של בית אביחי.

לא פעם כשאנחנו יוצאים מהמשכן בתל-אביב, מבואסים אנושות מהסאונד, מתחילים הדיונים על מהנדסי אקוסטיקה, פתרונות סאונד יצירתיים, אנשי סאונד איטלקיים שהגיעו במיוחד עם ההרכב והשקעות אסטרונומיות הדרושות כדי להוציא סאונד נורמלי מהאולם, והנה כאן בחניון בקומה 7-, בלי תירוצים ובלי "מעייסס" יש פשוט סאונד מצויין.

ומכאן להופעה עצמה. 

לצערי עדיין אין וידאו מההופעה, אבל יש וידאו מהחזרה. שימו לכם שיתנגן בזמן שאתם ממשיכים לקרוא:




אהבתי מאד את העיבודים של גורביץ׳ (האם האם, יוסי ילד שלי מוצלח, שיר הרעות שהפך סוחף, תפוח זהב to name a few). היה משהו מאד נינוח וטבעי באופן שאורי והחברים השתמשו בשירים הקאנוניים האלה ככלי קיבול למוסיקה שלהם.

מעבר לזה אני לא חושב שיכול להיות חולק שמדובר במוסיקאים מעולים. אברו שהוא כידוע מלווה נהדר נתן 2-3 סולואים נפלאים וראו שהוא נהנה מכל רגע על הבמה. אביב (שזו לדעתי הפעם הראשונה שאני שומע אותו) התגלה לי כמתופף מצויין קשוב מאד, דינמי מאד שיודע לנגן מלא וחסכוני בו בזמן. בחירה מצויינת להרכב הזה ולמוסיקה הזו. ניתאי הרשקוביץ הנהדר שניגן בווירטואוזיות קלילה מה שהוא רוצה. ערב רב של סגנונות והשפעות מבראד מלדאו ועד אוסקר פטרסון. מושלם כמלווה ומושלם כסולן. וכמובן אורי שבשיא המקצועיות הביא עיבודים מודפסים לכולם והוביל בכריזמטיות השקטה שלו את ההרכב. כבר אמרתי פעם ואין לי אלא לחזור על כך - הצליל שלו מקסים חם ומלטף וכל כך חסר פוזה ומאמץ. הפרייזינג מושלם עם טאצ׳ מודרני מאד מדוייק במינון שלו. תענוג להקשיב לו ולא פחות מזה תענוג לראות אותו מנגן.

אורי, גלעד וניתאי. צילם: מוטי שאול


הם עשו מטעמים מהמוזיקה של ארגוב ובהחלט עשו לה כבוד. חבל שהשקעה כזו בעיבודים ובהכנה תרד לטמיון אחרי הופעה אחת. הופעות נוספות או לפחות הקלטה נראות לי כהמשך מתחייב ממש.

בכל מקרה, אחרי כמה סבבים של בולאני מנגן ארגוב וההופעה של קיון הקרבה ובאה, אני חושב שניתן יהיה לומר שחלבנו את הפרה הארגובית מכל הכיוונים ואפשר להמשיך הלאה.

אין תגובות:

LinkWithin

Blog Widget by LinkWithin