יום ראשון, 22 ביוני 2014

כהנים במשכן

צילום: גלי בראון
בתחילת סרטו של ירון זילברמן, A Late Quartet, עורכים חברי הרביעייה הקאמרית חזרה לקראת עונת הקונצרטים הבאה שלהם. אלא שאחרי כמה תווים הם מיד מפסיקים מכיוון שהוויבראטו שלהם לא מתואם. "עד כדי כך?" שאלתי את עצמי כשצפיתי בסרט, "הוויבראטו לא מתואם? זו רמת התיאום הנדרשת ברביעייה קאמרית?" אתמול, בהופעת שלישיית הכהנים במשכן בת"א לא יכולתי שלא לחשוב שוב על המשפט הזה מתוך הסרט ועל רמת התיאום הנדרשת בין הנגנים כדי להישמע כגוף אחד. השלושה היו מתואמים עד רמת הוויבראטו המשותף, גם כשהמוסיקה היתה מאולתרת.

הופעה של שלושה אחים היתה, בנסיבות אחרות, ודאי מעוררת אצלי אזעקת גימיק, אלא שאצל הכהנים מדובר בשלושה מוסיקאים מעולים כל אחד בפני עצמו, והשילוב שלהם הוא הכל חוץ מגימיק.

התמונה מתוך האינסטגרם של אבישי 
יובל בסופרן, ענת בטנור וקלרינט ואבישי בחצוצרה העבירו ערב בלתי נשכח במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב, וזו למיטב ידעתי הפעם הראשונה שהם מופיעים ביחד בישראל באולם גדול עם כל כך הרבה קהל. קשה היה לפספס את ההתרגשות שלהם עצמם. אבישי סיפר שניסה לישון בצהריים אך לא הצליח להירדם מחמת ההתרגשות, הוא גם תיאר את חוויית הנגינה המשותפת שליוותה אותם מילדותם וענת ויובל הודו שוב ושוב להוריהם שתמכו בהם ללא לאות ("ההסעות, כמה הסעות... ", נזכרה ענת) ואיפשרו להם ללכת בעקבות האהבה הגדולה שלהם.

אבל בסופו של יום, אחרי כל הסיפורים וההתרגשות, ניצבה מעל הכל המוסיקה, וזו, כאמור, היתה מצויינת. מי שמכיר את החומר מתוך ארבעת האלבומים שההרכב הזה הוציא עד כה יודע שהלחנים המקוריים של שלושת הכהנים סוחפים, מלאי תשוקה, תחכום והומור ומכילים אינספור רפרנסים למוסיקה של Ellington, Coltrane, Mingus, Parker, Miles, Mulligan ואפילו לשורשי הג'אז מ New Orleans, מכורת הג'אז. כך, למרות שמדובר בשלושה תל אביביים, שהתחילו את דרכם בקונסרבטוריון ביפו, כשהם ניגנו Tiger Rag למשל, הם נשמעו לגמרי בבית.

את המוסיקה הכרתי די טוב מהאלבומים ולכן ידעתי למה לצפות, אבל מה שהפתיע אותי במיוחד היה הצליל הנפלא של כל אחד מהם על הכלי שלו ובעיקר הצליל הקולקטיבי של שלושתם. שמעתי אותו באלבומים, ובעיקר באחרון, אבל זה לא מתקרב אפילו לחוויה של לשמוע את זה לייב ולראות את הקסם הזה קורה מול עיניך. מאד רציתי להימנע מהקלישאה "כגוף אחד" אבל בחיי, כך הם נשמעו.

האוירה על הבמה היתה מחושמלת, ולכך תרמו גם יונתן אבישי המופלא שהסולואים שלו היו תענוג צרוף, מלאכת מחשבת, מלאי גרוב ותפניות פתאומיות, Ruben Rogers הבאסיסט וכמובן Johnathan Blake שכל מילה עליו מיותרת, מתופף אדיר ונדיר.

צילום: גלי בראון
רוב החומר שנוגן היה מתוך האלבומים השני (Braid) והשלישי (Family) שלהם ושניים או שלושה קטעים (למיטב זכרוני) מתוך האלבום החדש, הרביעי במספר – Tightrope ששם דגש בעיקר על נגינה משותפת של שלושת הכהנים ללא כלים נוספים. (אף כי באלבום עצמו מצטרפים גם אורחים כמו Johnatan Blake בתופים בקטע אחד, Christian McBride בבאס בקטע אחד ו Fred Hersch הפסנתרן הענק (באוגוסט באילת !!) בשלושה קטעים. 

בעצם, גם אתמול היה אורח, אלי דג'יברי עלה לנגן איתם בהדרן את Freedom מתוך האלבום Braid והיה קשה להתעלם מהפרגון ומהאהבה ההדדית של דג'יברי והכהנים.

תודה על ערב נהדר. אפילו זוגתי, שבדרך כלל אינה נמנית על חובבי הז'אנר (או במילותיה: "תנמיך כבר את המוסיקה המעצבנת הזו, זה בלתי נסבל. אוף !!!") נהנתה עד מעל לאוזניה.

3 תגובות:

Asher Kesher אמר/ה...

יאיר, רשימה מקסימה. איזה כייף שאשתך נהנתה. אהבתי במיוחד את "הצליל הנפלא של כל אחד מהם על הכלי שלו ובעיקר הצליל הקולקטיבי של שלושתם". תודה, אשר.

יאיר שפיגל אמר/ה...

תודה רבה אשר :)

Marajazz אמר/ה...

אתה כותב נפלא. כיף לפרגן לכהנים. באמת מגיע להם.

LinkWithin

Blog Widget by LinkWithin