A Disc Per Week #4

לא עבר זמן רב מאז התחלתי בפרויקט A Disc Per Week וכבר צברתי פיגור בדיווח השבועי. האמת שזה היה צפוי ולמרות שמאד לא הייתי רוצה בכך – אין לי ספק שעוד יהיו שבועות שלא אספיק בהם להגיע לכתיבה. אז במקום לבזבז זמן מיותר על התנצלויות והבטחות לעתיד בואו ניגש ישר לעניין.

הדיסק שלא מפסיק להתנגן אצלי בשבוע האחרון (ואף יותר) הוא הקלטה בהופעה חיה של הרכב "כוכבים" שבנה לעצמו הפסנתרן Chick Corea. ההקלטה נערכה בפסטיבל הג'אז ב Montreux שבשוויץ בשנת 1981 ומנגנים בה, לצדו של Chick Corea גם Joe Henderson בטנור, Gary Peacock בבאס ו Roy Haynes בתופים. שנות השמונים לא היו שנים טובות במיוחד להיות בהן מוסיקאי ג'אז. Chick Corea ששרד את שנות השבעים בזכות המעבר ל Fusion חיפש לחזור לשורשים והחליט להקים הרכב ולהסתובב איתו בעולם כמה חודשים. הם הופיעו די הרבה אבל מיעטו להקליט. ההקלטה שנקראת בפשטות "Live in Montreux" היא למעשה התיעוד היחיד של ההרכב הזה. ואיזה תיעוד.

האלבום הזה כל כך טוב שאי אפשר להסתפק בשמיעה אחת ולעבוד למשהו אחר. כשאני שולף אותו מהספריה הוא נשאר שבוע-שבועיים בחוץ ואני שומע כמעט רק אותו בלופ. Chick Corea מוכיח כאן (למי שעוד זקוק להוכחה) כי הוא פסנתרן ענק ומתחת לכל הגימיקים הוא עדיין מוסיקאי מהשורה הראשונה שיודע ללוות כמו שרק הוא יודע והסולואים שלו, מעבר להיותם מושלמים טכנית, מיוחדים, יחודיים ומופלאים. וכאילו לא די בכך, הוא גם הלחין יותר ממחצית מהקטעים באלבום הזה: Hairy Canary שפותח את ההופעה, Folk Song שמקבל ביצוע פנטסטי של Henderson, ואחריו Psalm, quintet #2 ו Slippery When Wet, כמעט כולם (למעט Psalm) הוקלטו מוקדם יותר באותה שנה ברביעייה עם Michael Brecker, Eddie Gomez ו Steve Gadd ויצאו באלבום Three Quartets.

Joe Henderson הוא אחד הסקסופוניסטים האהובים עלי ומסתבר שגם על Chick Corea שמאד נהנה לנגן איתו. הוא משדרג כל הרכב שהוא מנגן איתו וכאן הוא פשוט מושך את Corea ואת כל ההרכב לנגינת פוסט בופ גועש.

גם חטיבת הקצב מוכיחה את עצמה כבחירה נבונה של Corea. מצד אחד Peacock הפנטסטי, מאופק ומדוייק כמו מטרונום ומצד שני Roy Haynes (שתמונתו מתנוססת על העטיפה הפנימית כשלגופו "גופיית ריסוקים") מתופף מדהים (מספיק להקשיב ל Drum Interlude ולפתיחה של Slippery When Wet כדי להבין כמה המתופף הזה הוא מוסיקאי שאינו נופל מאף מוסיקאי שמנגן כלי מלודי או הרמוני) שבשנת 1981 עוד היה בשיא כוחו ותורם כאן מנות נדיבות של גרוב בתיפוף משובח.

לצד הקטעים של Corea מנגנת הרביעייה גם את Up, Up and… הנהדר של Gary Peacock, את Trinkle, Trinkle של Monk ואת So In Love של Cole Porter.

ההקלטה הזו היא באופן מובהק בעלת גוון חופשי יותר מרוב ההקלטות של Corea ולדעתי יש לזקוף זאת לזכות Henderson ו Haynes שפשוט מצליחים לקחת את Corea לכיוונים אחרים מאלו שהוא לוקח בדרך כלל. אלבום תענוג.