יום רביעי, 9 בינואר 2008

Rea Bar-Ness Live at the Camelot

איזה לילה מדהים. פשוט אין מילים אחרות לתאר את החוויה המוסיקלית שעברה עלי אתמול בלילה במועדון "הקמלוט". אבל בואו נתחיל מההתחלה...

רע בר-נס, מתופף ומוסיקאי ענק נתן אתמול בלילה תצוגת תכלית מרשימה ומקיפה הן ליכולותיו כמתופף והן ליכולותיו כמלחין ומעבד.

מלבד רע בר-נס ניגנו עומרי מור (המדהים !) בפסנתר, גלעד אברו בבאס, איתמר דוארי בכלי הקשה, עמוס הופמן בגיטרה והאורח המיוחד של הערב, החצוצרן הספרדי הצעיר: Raynald Colom. לקטע אחד הצטרף לחמישייה המופלאה הזו בטנור גם אסף יוריה, שלאט לאט מבשיל ומתבגר כנגן, ומפעם לפעם יותר מעניין להאזין לו.


אז מה היה לנו שם ?

תשכחו את מה שאתם יודעים על מתופפים כשאתם באים לשמוע את רע בר-נס. הוא בכלל התחיל כנגן טימפאני בפילהרמונית הצעירה ואח"כ ניגן עם הפילהרמונית הישראלית ובסימפונית ירושלים, אבל מזה 7 שנים שהוא מנגן תופים כמו שרק הוא יכול. מפתיע, מרענן, משעשע, חושני, סוחף... לא תשמעו אותו נותן "סתם" סווינג במהלך כל הערב וגם לא תשמעו אותו מנגן לפי איזושהי מתודה מוכרת. הנגינה שלו פיזית, "גדולה", ונוכחת ובעיקר מאד ייחודית. הוא חי את ההתרחשות על הבמה, מעצים אותה, מאיר אותה ואף יוצר אותה בעצמו. פשוט נגן ענק ! וזה עוד לפני שדיברנו על ההלחנה שלו שמצליחה להיות גם רבגונית וגם מאד מקומית.

וכל הג'אז הזה ממוסיקאי שעד לפני עשר שנים כלל לא ידע מיהם Miles ו Coltrane. אלא שאז פגש בר-נס, ששהה אותה עת בברלין, את עומר אביטל כשהלה הגיע לבקר חבר משותף שלהם והמפגש והנגינה המשותפת גרמו לו להתחיל לפקפק ביעודו כמוסיקאי קלאסי. כשלוש שנים לאחר מכן החליט בר-נס לעבור לנגן במערכת תופים. הוא מעולם לא לקח שיעורים אלא למד תוך כדי נגינה עם חבריו החדשים: עומר אביטל ואבישי כהן (הבאסיסט). כשהתעקשתי לדעת מי בכל זאת השפיע על נגינתו בתופים עלה שמו של Tony Williams.

אבל בר-נס, כאמור, לא לבד בסיפור הזה. עומרי מור, הפסנתרן המחונן, הוכיח אתמול שליכולת הטכנית שלו ולמוסיקליות שלו אין מתחרים. ישבתי חצי מטר מהפסנתר שלו וראיתי איך הוא מלטף את המקלדת, ממלא צבע, מגיב לכל פרובוקציה של הנגנים האחרים ויוצא לסולואים שמערבים בטבעיות ג'אז וקלאסי שאתה פשוט לא רוצה שייגמרו (אני שכחתי לנשום כשהוא ניגן את ההקדמה שלו לקטע "כינרת"). אמנם יצא לי לשמוע אותו מספר פעמים במהלך השנים האחרונות, והנגינה שלו מתעדנת עם הזמן, אבל שום דבר לא הכין אותי לחוויה המרכזית שקיבלתי ממנו אתמול מעבר למוסיקליות המענגת – הצליל שלו היה פשוט מופלא. אה, כמעט שכחתי: כל זה כשיד ימין שלו נתונה בתחבושת...

על איתמר דוארי כבר כתבתי כאן כשניגן עם עומר אביטל בטריו, ובכלל נראה שאיתמר דוארי תפס את מקומו בסגל הבכיר של נבחרת הג'אז הישראלי, ובצדק. גם אתמול הוא תרם את חלקו ברגישות, העצים את התחושה האתנית בקטעים הנכונים ויצר דיאלוג ריתמי מרתק עם רע בר-נס.

גלעד אברו, שכבר מזמן הפך לסיידמן של המדינה (אין כמעט הפקה שבה הוא לא מנגן) עשה כרגיל עבודה מצויינת.

עמוס הופמן, שזכה אצלנו במשפחה לכינוי "הנותן ידו בעוד" נתן גם נתן את ידו בעוד (עמוס, אם אתה קורא את זה - אני מת לשמוע אותך פעם מנגן בעוד אמיתי ולא בעוד החשמלי) כמו גם בגיטרה ולמרות חזותו החיצונית המרושלת והמטעה, המוסיקה שלו היתה כל כך יפה ואלגנטית. הוא מגוון מאד ומיטיב לנגן בכל הסגנונות, וראו עליו שהוא פשוט נהנה כל הערב.

אז מי זה הספרדי הזה שדיברת עליו בהתחלה ?

ועכשיו הגיע הזמן לספר לכם על Raynald Colom, מי שמילא את משבצת ה"כוכב האורח מחו"ל" עם קצת פוזה והמון כשרון. Raynald Colom, בן 28, הוא חצוצרן מצויין. בניגוד לרוב החצוצרנים שמחפשים את הברק שלמעלה, הוא מפליא לנגן בטווח הצלילים התחתון של החצוצרה (והפלוגלהורן) והצליל שלו יפהפה, מלא הבעה וחום. אבל שלא יהיה לכם ספק - כשצריך לטפס למעלה, Colom עושה זאת בלי בעיה. הוא מעניין, מלהיב וכריזמטי בנגינה שלו, מבלי להסתמך יותר מדי על יכולתו הטכנית המצויינת. בשל מוצאו הספרדי והקירבה של המוסיקה הספרדית למוסיקה המזרח תיכונית הנגינה שלו מתאימה למוסיקה של בר-נס כמו כפפה ליד ולאורך כל ההופעה הרגשתי שהוא פשוט שייך לשם. כמו Dizzy Gillespie גם הוא נוהג לנפח את לחייו בזמן הנגינה (ההגדרה הרפואית לכך היא Gillespie's Pouches או כפי שאני מעדיף לכנות זאת: "אפקט הקרפדה") אבל כאן מתחיל ונגמר הדמיון ל Diz. הקשר עם Raynald Colom נוצר לאחר שהחצוצרן שמע את המוסיקה של בר-נס באינטרנט והתלהב. בר-נס שבנה על המטען המוסיקלי הספרדי שמביא איתו Colom, הביא אותו לארץ ולא התאכזב.

לצד המוסיקה המקסימה שכתב רע בר-נס (הוא מלחין על פסנתר אם תהיתם, כמוני, איך בדיוק מתרחש תהליך ההלחנה של מתופף) ההרכב ניגן גם קטעים שכתב Raynard Colom והשילוב היה כל כך טוב וכל כך טבעי עד שלא ניתן היה להבחין שההרכב מנגן את המוסיקה של "האורח".

כשההופעה הסתיימה לא ניתן היה למחוק את החיוך מפרצופי.

היה מדהים, אמרתי לכם.

הבוקר שאחרי:

את הבוקר שאחרי אני מבלה בכתיבה תוך האזנה לדיסק של רע בר-נס שנקרא: Remember & Forget (הוצאה עצמית). אז נכון שהדיסק האולפני אינו יכול לשחזר את החוויה העצומה של ההופעה החיה, וההשוואה כמובן אינה הוגנת, אבל מצד שני – כאלבום אולפן - הדיסק הזה לגמרי מספק את הסחורה. אם עוד לא שמעתם את ההרכב של רע בר-נס בהופעה או אם בא לכם להיזכר בחוויה – הדיסק מכיל את המוסיקה הקסומה שכתב בר-נס, ומנגנים בו כמעט כל משתתפי ההופעה אתמול (למעט איתמר דוארי, ובתוספת עומר אביטל שמתחלק בקטעים עם גלעד אברו בנגינת הבאס, אסף יוריה שמנגן לאורך כל האלבום ואבישי כהן בחצוצרה, שמספק חוויה שונה וצבע אחר לגמרי מזה של Raynald Colom).

לאתר של רע בר-נס (ניתן לשמוע קטעים מהדיסק)

Rea Bar-Ness Sextet - Remember & Forget
(2005)
Avishai Cohen, Asaf Yuria, Amos Hoffman, Omri Mor, Gilad Abro, Omer Avital, Rea Bar-Ness.

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

הי יאיר
סקירה מצוינת משובחת וסוחפת .
אני מקווה לצאת היום ולמצוא את הדיסק הזה, מקווה שאמצא .

יש לך מושג באיזה חנות הם נמכרים ?
או שזה רק דרך האתר ?

תודה בכל אופן על הפרזנטציה .

יאיר שפיגל אמר/ה...

אני קניתי בהופעה עצמה (אסף יוריה עמד ביציאה ומכר...) אבל לדעתי אם עדיין יש אפשרות למצוא אותם בחנויות - הסיכוי הכי טוב יהיה בג'אז באוזן או בג'אזלנד.
צייד נעים.

אנונימי אמר/ה...

הי יאיר .
רכשתי את האלבום של רע אתמול בערב וכבר הספקתי להאזין לו ...פעמיים !

הוא ללא ספק מוכשר ביותר הדיסק סוחף עם המון המון צבעים .

תודה רבה על ההמלצה .

דרך אגב מצאתי אותו בסוף בתו השמיני .

LinkWithin

Blog Widget by LinkWithin