למרות ששהה באירופה מאמצע שנות השישים, הפסנתרן Mal Waldron מעולם לא ויתר על מעריציו הרבים בארה"ב. מדי שנה, ואפילו מספר פעמים בשנה, נהג Waldron לטוס לארה"ב להקליט ולהופיע ולשמור על קשר עם הקהל שלו. אחד המקומות החביבים על Waldron היה מועדון ה Village Vanguard בניו יורק, ובערך אחת לשנה היה Waldron מגיע לשם (בכל פעם עם הרכב אחר) ונותן שבוע של הופעות.
בשנת 1986, באחת מגיחותיו של Waldron לארה"ב הוא הופיע במשך שבוע ב Village Vanguard עם הרכב מעניין במיוחד. במהלך שבוע ההופעות האמור, נתנה החמישייה של Waldron שלושה סטים בערב, ובכל סט שלושה קטעים. אחד הערבים המצויינים הללו תועד על ידי הלייבל האיטלקי SoulNote בשני אלבומים: The Git Go ו- The Seagulls Of Kristiansund.
כל החומר הוא חומר מקורי של Waldron. באלבום הראשון שני קטעים בלבד ובאלבום השני שלושה קטעים. המשמעות היא שאורכו של כל קטע (למעט אחד) הוא כ 20 דקות !! זמן מספיק לכל הדעות על מנת לאפשר לכל אחד מחברי החמישייה לקחת סולו שלם, ארוך ומובנה ולא להסתפק ב"מופע זיקוקים" שכולו הפגנת מקסימום טכניקה במינימום זמן (לא שהייתי חושד במי מחברי ההרכב הזה שיש לו עניין במופע זיקוקים).
מכל מקום, ההרכב מאחד בין Charlie Rouse, מי שהיה הסקסופוניסט של Monk במהלך כמעט 10 שנים, וזכה לכך שהצליל שלו יהיה לעד מזוהה עם צליל האלבומים של Monk, ובין Woody Shaw שהיה החוליה הצעירה של ההרכב, מוסיקאי צעיר ואנרגטי שכל עתידו עוד לפניו (או לפחות כך חשבו ב 1986) לצדם מנגנים Reggie Workman הותיק שעבד שנים עם Art Blakey ועם John Coltrane ומאחוריהם מתופף מדהים – Ed Blackwel שהיה מזוהה בעיקר עם סצינת ה free בשנות השישים.
למיטב ידיעתי זו היתה הפעם היחידה שבה שיתפו Waldron ו Shaw פעולה, ומדובר ללא ספק בשיתוף פעולה מדהים.
Wladron הוא פסנתרן מיוחד, מאד אקספרסיבי ובעל אופי, גם בבחירה של הצלילים וגם באופן בו הוא מנגן (אני חושב שהוא עצמו הגדיר את הסגנון שלו כמינימליסטי) ולצדו Rouse בצליל גדול וחם שנותן לכל הערב תחושה Monk-ית חזקה ו Shaw שפשוט יורק אש מהחצוצרה שלו, כש Workman ו Blackwel משמשים כמנוע של כל העסק הזה. אני מרגיש שמתחילים להיגמר לי הסופרלטיבים, אז בואו נגיד את זה פשוט: It's as good as it gets.
כאן באופן רגיל היה נגמר הסיפור, והייתי שולח אתכם לחפש את הדיסקים ולבלות ערב מדהים ב Vanguard עם חמשיית Mal Waldron, אלא שבמהלך שיטוטיי באינטרנט גיליתי שקיימת הקלטה פרטית של הופעה של אותו הרכב בדיוק שהופיע שנתיים לפני כן בלוגאנו. ולא רק שקיימת הקלטה כזו, אלא שהיא גם שודרה לאחרונה במלואה ברדיו (האיטלקי, כמדומני) ואף הוקלטה על ידי בלוגיסט בשם ubu שהעלה אותה לרשת לטובת קוראיו, וביקש, ממש התחנן, להפיצה הלאה. אבל זה עוד לא הכל. ההקלטה מהארבעה ביולי 1984 כוללת חמישה קטעים, כאשר שלושה מתוכם לא מופיעים באלבומים שיצאו ב SoulNote כולל Soul Eyes הנהדר, שהוא כנראה הקטע המפורסם ביותר שכתב Waldron.
אז ללא הקדמות מיותרות, ועד שתצליחו להניח ידיכם על הדיסקים ב SoulNote (למי שעדיין אין) – קבלו את חמישיית Mal Waldron בהופעה חיה משנת 1984, בהקלטה מהרדיו.
Mal Waldron Quintet
Mal Waldron, Woody Shaw, Charlie Rouse, Reggie Workman, Ed Blackwel.
The Git Go, The Seagulls Of Kristiansund
(SoulNote, 1986)
Live In Lugano 1984
(Recorded (from the radio) and shared by ubu, 2007)
תגובה 1:
אחלה מוזיקה. הורדתי, שמתי על mybook ועל המחשב, כעת אני יושב עם פרצוף חולמני והוזה במוזיקה. אני אוהב את הטכניקה של השימוש בקלידי הבאס שבפסנתר. וגם כל סובבים אותו עושים
עבודה מצוינת.
במידה ויש לך עוד RS כאלה - אקבל בשמחה. אני מתארגן לפנסיה ואוגר בmybook ערימה של מוזיקה - קלאסית וג'אז, אודיו ווידאו.
נ.ב. אפשר להפיץ את הRS?
ברוך בר-שלו.
הוסף רשומת תגובה