דפים

יום רביעי, 17 באוקטובר 2007

Carter, Hancock & Williams - Third Plane

אינני יודע מדוע דווקא Ron Carter רשום כמוביל של ה Trio הזה. אני מניח שזה נובע משיקולים מסחריים של הלייבלים השונים, אבל הדיסק הזה שייך באותה מידה גם ל Herbie Hancock וגם ל Tony Williams. מבחינתי, כל אחד מהם יכול היה להיות רשום כמוביל.

בשנות השישים Hancock, Carter ו Williams עבדו הרבה ביחד והיוו את הרית'ם סקשן, ב"הא" הידיעה, של Miles Davis. הם זכו להערכה רבה בייחוד בזכות הסינרגיה המושלמת ביניהם, מבחינה הרמונית וריתמית. ההרמוניות והגרוב של Herbie Hancock חייבות הרבה מקיסמן ל Base Line המושלם שסיפק Ron Carter ולתמיכה והמענה המהיר שנתן Tony Williams לכל שינוי ולכל ניואנס בנגינה. היכולת של השלישיה הזו לייצר אנרגיה וכח בכמויות בלתי מוגבלות ביחד עם הנגינה המינימלית והמאופקת-אך-לפתע-מתפרצת של Miles ו Shorter יצרו את הקסם החד פעמי של ה Miles Davis Second Quintet. ... אבל אז הגיעו שנות השבעים.

בשנות השבעים הג'אז, כידוע, סבל מהזנחה חמורה ורובם המוחלט של מוסיקאי הג'אז שרצו לשרוד נאלצו לנטוש את הג'אז ה"קלאסי" ולעבור לנגן דברים יותר מסחריים ויותר "ברוח התקופה". התופעה הזו לא פסחה, כמובן, גם על שלושת הנגנים שלנו (שהצליחו, אגב, להוציא תחת ידם, גם בתקופה הקשה הזו, כמה פנינים). אבל ב 13 ביולי 1977 נפגשו השלושה באולפן הקלטות ב San Francisco לשם הקלטת אלבום אקוסטי. כן כן, trio אקוסטי בשלהי שנות השבעים.

אינני יודע מה בדיוק קרה באולפן בין שלושת המופלאים האלה, אבל אני אוהב לחשוב שהמוסיקה שהוקלטה באותו יום התפרצה מהם אחרי שנים שלא ניגנו ביחד, בהרכב אקוסטי.

מדובר באלבום trio מצויין, המורכב מחמישה קטעים מקוריים של חברי השלישיה: שלושה קטעים של Carter, אחד של Williams ואחד, לא סתם אחד – אלא Dolphin Dance המקסים, של Hancock. הקטע הנוסף הוא Stella By Starlight שהיה חלק בלתי נפרד מהרפרטואר של Miles אם כי לפני תקופת ה Second Quintet.

הקטעים מצויינים והנגינה קולחת. Herbie Hancock נשמע פשוט פנטסטי, רענן ואלגנטי, חף מכל האלקטרוניקה שאפיינה אותו באותם שנים. Ron Carter עם הסאונד הבשרני והנוכח וההחלקה המוכרת של יד שמאל במעלה הבס שנותנת את האפקט הייחודי של Carter שאי אפשר לטעות בו, ממלא את האלבום הזה. כל אלו ביחד עם הדחיפה הבלתי פוסקת כולל "התפרצויות הזעם" של מתופף העל - Tony Williams, עושים את העבודה.

מדהים לשמוע איך ה trio הזה עובד מבחינת יחסי הכוחות בין הפסנתר, הבס והתופים. כמה דומיננטי הבס (במחשבה שניה, אפשר אולי להבין מדוע האלבום רשום תחת Ron Carter) וכמה תחכום יש באינטראקציה בין המתופף לשני הנגנים האחרים.


למיטב ידיעתי קיים אלבום נוסף, בהוצאה יפנית של Sony Japan של ה trio המופלא הזה בהופעה משנת 1981, אבל לצערי עדיין לא הצלחתי להניח עליו את ידי... (מישהו יכול לסייע ?)

אלבום trio מיוחד ובלתי שגרתי של super group אמיתי. מומלץ בחום !

Ron Carter / Third Plane

(Milestone, 1977)

Ron Carter, Herbie Hancock, Tony Williams.

אין תגובות:

LinkWithin

Blog Widget by LinkWithin