דפים

יום שישי, 5 באוקטובר 2007

Booker Ervin: Tex Tenor Man

אחד הדברים שמבדילים בין מוסיקאים "מן השורה" ובין ענקים הוא היכולת להישמע שונה ומיוחד. אחרי הכל, אין עניין מיוחד בעוד מוסיקאי שנשמע "כמו קולטריין" או "ממש כמו לסטר". אבל ל Booker Ervin בהחלט היה את ה"דבר הזה" שמייחד ענקים. עובדה שהוא תפס אותי מהשמיעה הראשונה ולא הרפה מאז ...

Booker Ervin נולד בטקסס בשנת 1931. בילדותו אמנם רצה לנגן סקסופון אולם מכיוון שהוריו לא יכלו להרשות לעצמם לרכוש עבורו סקסופון הוא נאלץ להסתפק בטרומבון של אביו וניגן עליו כמה שנים ואף בתזמות בית הספר התיכון בו למד. הרעיון להפוך למוסיקאי מקצועי כלל לא עלה בדעתו. לאחר שסיים את לימודיו הצטרף לחיל האויר של הצבא האמריקני ושם, במועדון השירות מצא סקסופון טנור, והחל ללמוד לבד לנגן בו. הנגינה העירה בו שוב את חיידק המוסיקה ולאחר שחרורו מהצבא נסע לבוסטון שם למד במשך שנה בבית ספר למוסיקה (לימים: Berklee) ואח"כ חזר לטקסס והצטרף לתזמורת R&B כמו רבים מהמוסיקאים באותה תקופה.

הנגינה בהרכב R&B ודאי תרמה רבות להגבשות סגנונו ולפיתוח הצליל הגדול והחזק המאפיין אותו, אולם לאחר זמן, כשיבש מעיין ההופעות של הלהקה, מצא את עצמו מובטל וחיפש כיוונים חדשים, לאו דווקא בתחום המוסיקה.

הוא עבד כמכונאי ואח"כ כפקיד דואר, ומדי פעם הצליח למצוא מקום להופיע בו אך לא היה בכך די כדי להתפרנס. בסופו של דבר, כאשר כבר כמעט אמר נואש מלמצוא פרנסה בנגינה, נסע ל New York ושם הצטרף להרכב של הפסנתרן Horace Parlan, שהיה גם הפסנתרן שלMingus וסידר ל Booker Ervin בחינה אצל הבסיסט האגדי, שמאד אהב את מה ששמע וצירף אותו להרכב שלו. Booker Ervin ניגן עם Mingus משנת 1959 ועד 1962 וניתן לשמוע אותו באלבומים רבים של Mingus בלייבל Atlantic:

Blues and Roots, Ah Um!, Mingus in Antibes, Mingus Oh Yeah!.

Ervin פיתח צליל מאד ייחודי, כזה שכל אחד שישמע אותו לפחות פעם אחת לעולם לא ישכח את האופן בו הוא דוחף את הצליל האחרון ואז נותן לו ליפול ולגווע, מה שיוצר אפקט של זעקה / בכי (טוב אני מודה, קשה להסביר את זה – פשוט חייבים לשמוע) והמוסיקה הפתלתלה של Mingus ממש מרגישה כאילו נכתבה בשבילו.

בשנת 1961 הוציא Ervin את האלבום That's It! בלייבל Candid ובתקופה שלאחר מכן ניגן כ SideMan בהקלטות של Horace Parlan, Roy Haynes עבור הלייבל Blue Note וכן ניגן עם Randy Weston באלבום המופת שלו: African Cookbook.


התקופה המשמעותית הבאה בקריירה המוסיקלית של Booker Ervin היתה החתמתו בלייבל Prestige שם הוציא בין השנים 1964-1966 מספר אלבומים נהדרים תחת שמו, כמו:

The Song Book, The Blues Book, The Freedom Book, The Space Book, Heavy!!!

ברובם ניתן לשמוע את Richard Davis בבס ואת Alan Dawson בתופים מראים מהי נגינת צוות ש"יושבת" טוב.


בנוסף יצא ב Prestige אלבום נפלא בשם Setting The Pace המכיל הקלטה שנעשתה בהופעה בגרמניה בשנת 1965 עם לא אחר מאשר Dexter Gordon, אשר היה אחת ההשפעות החזקות על Booker Ervin, ומרתק לשמוע את השילוב ביניהם.

האלבומים הללו ב Prestige היו, לטעמי, פסגת הקריירה המוסיקלית של Booker Ervin. הוא נשמע במיטבו, הצליל שלו גדול, חזק, מאד בלוזי ובעיקר מאד מזוהה, והמוסיקה – פשוט Booker Ervin... זאת אומרת, הוא מנגן הרבה סטנדרטים, אבל הם לא נשמעים חבוטים ומשומשים, אלא מקבלים גוון מאד מיוחד, והבלדות, אח הבלדות... בקיצור - Booker Ervin.

לאחר מכן חזר להקליט ב Blue Note אלבומים נוספים (ומאד Blue Note-ים באופיים) כגון:

Structurally Sound, Tex Book Tenor, Booker n' Brass ו The In Between.

בניגוד לחזותו הגברתנית והקשוחה היה Ervin אדם ביישן ורגיש, אשר לכל מי שעבד עמו היו רק דברים טובים לומר עליו.

בשנת 1970, בגיל 39 בלבד, נפטר Booker Ervin ממחלה.

הערה: זו כמובן איננה דיסקוגרפיה מלאה וממצה (רחוק מכך) אבל יש כאן כמה קצוות חוטים מעניינים שכדאי למשוך

4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

סקירה מצויינת על נגן מחונן לגמרי .
יישר כח .

יאיר שפיגל אמר/ה...

תודה רבה לך.
אני שמח שנהנית. יש עוד בקנה...
יאיר.

אנונימי אמר/ה...

מחכה בקוצר רוח .
תודה .

Barak אמר/ה...

הי יאיר!
אחלה בלוג ואחלה פוסט. מחכה בקוצר רוח לפוסטים הבאים.

כידוע לך, חזרתי אתמול מאיטליה, לשם לקחתי כמה וכמה דיסקים להאזנה. אחד מהם הוא Tex Book Tenor ה"חדש" של בוקר. כרגיל - מצוין. קשה להבין מדוע הדיסק ישב כ"כ הרבה שנים בלי שידפיסו אותו.

נקודה למחשבה: בוקר ארווין הוא אחד מהבודדים ויחידי הסגולה שכל הסולואים שלו נשמעים בדיוק אותו דבר, אבל איזה סולו זה! למרות ה"חדגוניות" - הוא אף פעם לא משעמם.

ברק

LinkWithin

Blog Widget by LinkWithin